ביקורת ספרותית על עד יום הימים מאת שרית סרדס־טרוטינו
ספר טוב

---

אני רואה אותה בדרך לגימנסיה,
עם הילקוט ובתלבושת אחידה,
בעוד שנה כבר לא תהיה יותר ילדה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.

אני רואה אותה חוזרת מבית ספר,
אני יודע בדיוק את השעה,
היא לא יודעת, היא אף פעם לא תדע,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.

האם כבר מישהו פיתה
את המלכה של הכיתה?

כך כתב יענקלה רוטבליט לפני כמה עשרות שנים. היום אני בספק אם טקסט כזה היה עובר אך אז היו אלו ימים אחרים: ימים של טרם עידן ה-Me too בהם המושג הטרדות מיניות עדין לא נולד. אז בשיר הוא הבין שבשבילו היא אבודה, לעומת זאת המורה של שרית סרדס־טרוטינו כלל לא חשב שהיא אבודה עבורו, כי הרי מי יכול על גבר בעמדת כח המהלך קסם על נערות צעירות ונערץ גם על ידי תלמידיו הבנים? אך מעשיו גרמו לנערה בת 14 להיות אבודה.

שנים קשות הן שנות ההתבגרות. כולנו רצינו בשנים אלו להיפרד רגשית מהורינו ולהתנתק מיחסי התלות בהם כדי לעצב את אישיותנו בתקופה בה חווינו שינויים ביולוגים, פיזיולוגים והורמונליים. כמה חשוב כי הדמויות המלוות אותנו בשנים אלו ישמשו לנו מודל ומופת ואיזה אנטי תזה לדרישות אלו הוא אותו מורה המנצל את פגיעותה של ילדה בת 14 אשר רק מתחילה לפלס את דרה בנתיבי החיים. לעיתים אני חושב שמן הראוי הוא להחזיר לספר את החוקים של מדינת ישראל את עונש המלקות שהיה נהוג בימי המנדט הבריטי ואם אפשר, אז גם את הקשירה לעמוד הקלון כמו בימי הביניים.

ספרה של שרית סרדס-טרוטינו עוסק בסיפור קשה אך הקושי הוא לא רק בגלל מעשיו של המורה: הוא מציג בפנינו גם את מערכת החינוך במערומיה, את חוסר יכולתה של המערכת לספק תמיכה לקורבן הפגיעה ואת חוסר האונים של הוריה בבואם להתמודד עם תסריט אימים שכזה. את ההורים אולי ניתן להבין כי הרי איש לא לימד אותנו להיות הורים אך ממערכת החינוך ניתן לצפות לקצת יותר, ואולי בעצם לא? האם משהו השתנה כאן ב-40 השנים שחלפו מאז שהתרחשה העלילה המתוארת? ביתי היקרה כבר בת 28 אך זכור לי כמה העסיקו אותי הנושאים האלו כשהיא היתה בגילה של גיבורת הסיפור.

הכתיבה של סרדס-טרוטינו שוטפת, נוגעת והזכירה לי הרבה מחשבות שהיו לי על הורי כשהייתי בגיל ההתבגרות, מחשבות בנוסח מי הם בכלל שיתערבו לי ויגידו לי משהו. יותר מכל אהבתי בספר את הצגת הדברים מנקודת מבטה של הילדה בת ה-14 והראיונות עם הדמויות המלוות אותה ומתארות את האירועים מנקודת מבטן.

4 כוכבים מכיוון שלדעתי ניתן היה לקצר קצת, אך בהחלט שווה קריאה. בנוסף אני ממליץ לצפות ביוטיוב בראיון של סרדס-טרוטינו עם קובי מידן.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על עד יום הימים