קראתי את הספר בעקבות פודקאסט ששמעתי על איסלאנד. מאוד הסתקרנתי לקרא סופר שיתאר את ההווי ואת התרבות המקומית. אז בהיבט הזה כן היה מענה למה שחיפשתי, אכן אפשר לחוש את האווירה המקומית, את הנופים ואת אורח החיים של האי המיוחד הזה. יש בספר גם הרבה משפטים יפים, כאלה שגורמים לך לחשוב על מהות החיים. אבל בפן העלילתי היה חסר לי שם עניין, לא הבנתי לאן הוא חותר, עד כדי כך שבאיזשהו שלב השתעממתי וכבר רציתי לסיים אותו.
יש כאן סגנון ייחודי, פיוטי, איטי שהוא מאוד יפה, יחד עם זאת מי שלא מתחבר לסגנון עלול למצוא את עצמו מחוסר עניין ומשועמם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
