ביקורת ספרותית על גן עדן וגיהינום - ספרות יפה # מאת יון קלמן סטפנסון
ספר טוב

---

הספר הזכיר לי את ספרו של ז'ורז' אמאדו "ים המוות" על הדייגים בבאהיה, ימאנצ'ה הסירונית שלוקחת את הדייגים היפים אליה למצולות הים, ספר קלסי שזיכרונו מלווה אותי בשירים נפלאים.
גם כאן הדייגים שיוצאים בסירת משוטים חשופים לפגעי האקלים, סופות שלג, קור ורטיבות ומשוגותיו של הים.
ההבדל בין הספרים עצום ועיקרו : האקלים החם הטרופי מול הקור האיסלנדי המקפיא שלא נותן מקום אפילו לטעות אחת. וכך ברד'ור הנער משלם על שיכחה של מעיל העור בבית.
שקט מול סערת רגשות, חום מול איפוק. טקסי וודו מול הצטלבות בכל פעולה שהדייג עושה, החל מהנחת אבנים כמשקולת בסירה ועד לפרישת החוטים עם הקרסים לציד הטונה.
הספר מתאר עולם שנכחד. כבר בסיפור נרמז על הספינה הגדולה, המצויידת במערכות מודרניות, שהפכה את איסלנד למעצמת דייג במים עמוקים עד כדי עימות עם בריטניה על הגבולות הימיים ביניהן.
יחודו של הספר הוא הכתיבה שמתארת לפרטים כל דמות ופעולה במין זרקור שמאיר ומתרכז בהתרחשות על הבמה. הקריאה בספר ממגנטת, לאט לאט נשביתי בדמויות שיוצרות מארג חברתי קיומי קשה.
כפר הדייגים נמצא בקצה פיורד במקום נידח, כדי להגיע ל"עיר" הגדולה, יש לחצות שני עמקים ולעבור במשעול הררי צר, ואלו הן עובדות החיים שאין לערער עליהם.
כשמסיימים את הקריאה, אין הרגשת צער או החמצה , אלא שותפות לעולם שבהכרח חייב להסתיים, בדיוק כמו המעבר מתקופת חקלאות אוטרקית למהפכה התעשייתית.
יש אפילו אופטימיות, בזה שהנער שנותר מוצא עבודה בפאב, ו.. קורא.
הספר ראוי לקריאה בשל הכתיבה והאיכויות הספרותיות שבו.
כדאי לפתוח צוהר ולהקדיש זמן לעולם שנכחד.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על גן עדן וגיהינום - ספרות יפה #