ביקורת ספרותית על אף אחד לא אמר שום דבר מאת ריימונד קארבר
ספר טוב

---

קראתי בעבר קבצי-סיפורים של קארבר וכשהגיע הספר הזה לידיי נהניתי להתחיל לקרוא בו כי ידעתי פחות או יותר, מה אני עומד לקרוא... מדובר פה בקבצי-סיפורים מוקדמים יותר של הנ"ל. בדרך-כלל עוסקים הסיפורים, באפיזודות מחיי המעמד-הבינוני באמריקה ואפילו המעמד הבינוני הנמוך... אנשים שאינם יכולים "לגמור את החודש" אנשים שהשתיה היא חלק מחייהם והורסת אותם... (כפי שידוע על קארבר עצמו שהיה אלכוהוליסט...) בסיפוריו של קארבר, אין דווקא איזה סיום מפתיע "מנצח" (להבדיל מ -או הנרי למשל) אבל איכשהו, אנחנו תמיד מקבלים הצצה לגושי-חיים שלעתים יש בהם מלנכוליה ועצב אבל כמו שכולנו יודעים גם הם חלק מהחיים של דברים שקורים בכל-מקום... כמו למשל הסיפור שמסופר בפי דוור על זוג חדש שמגיע לעיירה אמריקנית זהו דוור המביא להם את המכתבים
אבל זהו גם הקשר המילולי היחידי שיש לו עם אותם בני-זוג. אבל מתוך המכתבים והמילים הספורות שהוא מחליף איתם הוא מבין היטב את מה שקורה להם - ואלו אינם דברים טובים...
חלק מהסיפורים שמופיעים בקובץ הזה עובדו לסרט "תמונות קצרות" וזהו סרט נהדר בעיניי! שאפילו שמו, מעיד על מה שאנו מקבלים כשאנו קוראים את הסיפורים הקצרים הללו. אכן תמונות קצרות מחייהם של אנשים. אבל אלו הן תמונות מרתקות בעיניי! הספר קריא מאוד
ודי מומלץ. בקיצור; מדובר באמן אמריקני של הסיפור התמציתי והקצר! דרך-אגב, פרט פיקנטי ללא-קשר, לא-רבים אולי יודעים שקארבר הכל-כך אמריקני, חי במשך כשנה וחצי כאן אצלנו, בשכונת רמת-אביב בתל אביב! כי אישתו (הראשונה) קיבלה מילגת לימודים מאוניברסיטת תל-אביב...

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על אף אחד לא אמר שום דבר