ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 במאי, 2023
ע"י אנוק
ע"י אנוק
מאוורר התקרה המסתובב לאיטו, העמודים והקורות החומים כהים, החריטות בדלת הכניסה והקירות הצבועים בחום אדמדם ושלושת שעוני הקיר שכל אחד מהם מורה שעה אחרת. בית הקפה בגון סֶפְּיָה (Sepia), כתוצאה מכך שהתאורה היחידה בו בוקעת מבעד לאהילי המנורות. המסדרון הצר המוביל לשירותים.
אותו האוויר, אותה האווירה, מזה עשרות שנים. כמה? יותר ממאה שנים. כמה? מי סופר. כאן הזמן כמו עומד מלכת. בוקר או לילה, קיץ או חורף - לא מורגשים.
קלאנג-דונג
צלצול פעמון מרחף באוויר בכניסה לבית הקפה "פוּניקוּלוֹ פוּניקוּלה" השוכן בקומת מרתף בבית פינתי ברחוב צדדי במרכז טוקיו.
כאן מגישים רק קפה. ולא, לא גם לאטה וגם אספרסו קצר או כפול ואמריקנו והפוך מכל הסוגים ואיטלקי וברזילאי. לא, רק "קפה". תמיד באותה הטמפרטורה, באותו המרקם, באותו הטעם ובאותם הכלים.
וכאן גם אפשרי בתנאים וכללי התנהגות מאוד, מאוד, מאוד נוקשים ומפורטים, לחזור בזמן לאחור אל רגע מוגדר בעבר האישי (או קדימה אל רגע מוגדר בעתיד האישי) ואם החוזר בזמן אינו מציית לאחד התנאים / כללים, או אז.. ראו מה קרה לאישה בשמלה הלבנה היא רוח הרפאים.
את הספר הראשון "לפני שהקפה יתקרר" מאוד אהבתי.
יצירה נהדרת - האוויר והאווירה, הדמויות, הסיפור המדויק הנקי והמינימליסטי היפה. הדימיון והריאליה שמתערבבים בחן - אגדה יפנית יפה. וכשראיתי שספר שני יצא - חטפתי ולא התאכזבתי, גם הוא כקודמו, גם כאן ארבעה סיפורים אנושיים קטנים ויפים, כשבכל אחד מהם יחזור המבקש שכל כך רוצה אל רגע של נקודה / צומת / מפגש בעברו, הם כאלה שמבקשים וכל כך רוצים להשקיט את הנפש ולסגור פינה פתוחה וכואבת כדי להמשיך הלאה שלמים יותר, אולי שלווים יותר.
התנועה היא לזמן קצר אל רגע מוגדר בעבר האישי של החוזר או יכולה להיות גם אל רגע מוגדר בעתיד. הוא כן יכול להיות מצויד בטלפון נייד ולצלם או להקליט את רגעי למפגש המחודש שם בעבר או לזה שיתרחש שם בעתיד יכול החוזר לקחת עמו טלפון סלולרי ולצלם או להקליט את המפגש וכן יכול להביא אתו חפץ מתנה, מכתב או דבר אחר לאדם איתו הוא הולך להפגש.
אצל כולם החזרה להווה מהעבר הרגעי חיוך רגוע או בכי מרורים שמבטאים הקלה, סגירת פינה או מעגל ואפשרות אולי להמשיך שלמים יותר. במסגרת אותה תנועה אחור /קדימה בשום אופן אין אפשרות להשפיע / לשנות את שהיה, הווה, יהיה.
קלאנג דונג
בבית הקפה השקט מסתובבות כל הזמן גם אותן הדמויות מן ספר הקודם ושכמעט תמיד שם: האישה בשמלה הלבנה היא רוח הרפאים. קאזו טוקיטה המלצרית הרגועה חייכנית ומעט המסתורית והיא היחידה שמגישה את הקפה המיוחד לטקס תוך כדי טקס שמחזיר אדם אחור בזמן. גוהטארו צ'יבה מנהל בית הקפה שאת הקפה ה"רגיל" יכול להגיש אף הוא. ועוד שניים-שלושה לקוחות קבועים.
ובספר הזה נפגוש גם חלק מארבעת הדמויות שסיפוריהן סופרו בספר הקודם ושחזרו אז אחור בזמן, הם מגיעים לקפה שקט ותוך כדי יספרו אולי מה בינתיים התחדש בחייהם.
בתחילת ספר זה ישנה סקירה קצרה על הדמויות החוזרות מן הקודם ואלה הקבועות וחזרה על תיאור בית הקפה וכללי הטקס - כך שאין חובה להתחיל בראשון, אם כי מומלץ בחום.
אגדה יפה. פסטלית שקטה וחזקה. מינימליסטית ונעימה. מקסימה.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנוק
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה, חני.
כן, יש בהם משהו שונה ואחר וכל כך נוכח כמעט בכל דבר ביפן וחזק בהשוואה מול מה שבמדינות האחרות במזרח. ומה שאותי די שיגע והטריד - לחשוב עד כמה ההיסטוריה מביאה את העם היפני האכזר, רשע ומרושע ומכעיס כל כך מנוגד לעידון האסתטי וליופי המינימליסטי השקט.
|
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
כתבת יפה אנוק וגם בכתיבה שלך יש
עידון יפני שכזה. ארשום לי את שני הספרים גם זה שהזכרת. בואי נודה שיש בהם משהו שונה ואחר ביפנים ובכתיבה שלהם. |
|
|
אנוק
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
זשל"ב, יפה, אשמח לדעתך עליו.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
התחלתי לקרוא אותו לפני יומיים. באמת תהיתי מתי יכתבו עליו סקירות.
|
|
|
אנוק
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מורי, כל הסיטואצייה דורשת, נראה לי, מצב נפשי מיוחד.
|
|
|
אנוק
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה, עמיחי :)
|
|
|
אנוק
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה מוריה. ממליצה, לכי עם מה שאת אוהבת.. . :)
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה, אנוק. מנסיוני עמה עד כה, לא התרשמתי מספרות יפנית באופן מיוחד, אבל הביקורת שלך עוררה את סקרנותי. מוסיפה את הראשון לרשימה האינסופית, ונראה אם ישנה את דעתי :)
|
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
כתבת יפה. תודה.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אז כן, הייתי מוכן לחזור לנקודה מסויימת, נקודה שתניב אהבה. רק שבלי
תוצאות מעשיות, לא הייתי טורח, אלא במצב נפשי מיוחד, שלעיתים תוקף אותי.
|
|
|
אנוק
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
כאמור... ומן הסתם בצדק.
אהבתי מאוד גם את הספרים של בננה יושימוטו. את יש המעדיפים סרפדים, ועוד.מצאתי בהם קסם רב. וכן, גם את תוצרת יושימורה שהזכרת בעיקר ספינות טרופות (הם אחרים בסגנון).
|
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
בתחילת הביקורת חשבתי שהם החליפו את שם הספר שקראתי...
לא התפעלתי מהראשון ומן הסתם לא אקרא את זה. קראתי כמה ספרים יפנים (כלומר, שנכתבו על ידי סופר/ת יפני) ופרט ל"ספינות טרופות", "על תנאי" של יושימורה או "החשוד X" (שאני לא זוכרת את שם הסופר) לא התפעלתי בדרך כלל. |
|
|
אנוק
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מורי, סבבה ענין של טעם. וגם, איכשהו חייכת אותי,
כי אני בעד (לגמרי בעד) הספרות הרוסית וזו היפנית :)
אגב, לא בטוחה שגימיק. יותר אגדה דמיונית שכן מעוררת מחשבות של אילו. אילו יכולתי לחזור בזמן לצומת דרכים כלשהי, לאדם כלשהו - לאן, אל מי, מתי. הייתי מוכנה? יש כאן חשיבת דלתות מסתובבות סטייל. וגם, גם הדמויות וסיפוריהן נגעו ונשארו קצת מבלי להיות גימיק. אפילו, אפילו רוח הרפאים. את הראשון קראת? או שאותו נטשת? |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
התחלתי לקרוא בידיעה שזה ספר גימיק ואז לא הרגשתי צורך להמשיך.
|
|
|
אנוק
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה דן. אם לא אהבת את הראשון,
הרי שלא תאהב גם את זה. עניין של טעם. וגם אודה שאני אוהבת את הספרות היפנית החדשה.
תודה גם לך חובב ספרות. |
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אנוק
הסקירה שלך יפה מאד. לטעמי, היא טובה מהספר הראשון אותו קראתי.....לא אהבתי את הספר הראשון ולא מצאתי בו משהו מיוחד. לכן, למרות הסקירה המרשימה והחזקה שלך על ספר ההמשך, נראה לי שאוותר עליו.
|
|
|
חובב ספרות
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
המשך יפה ומהנה לספר הקודם שאהבתי גם.
|
|
|
אנוק
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
כן, כדאי. ותודה
|
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
סקירה יפה, לדעתי כדאי לקרוא את הראשון
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
