ביקורת ספרותית על שנים טובות מאת מאיה ערד
ספר מעולה

---

אישה ישראלית (שנולדה ברומניה) כותבת גלויות לכבוד ראש השנה לחברות שאיתן למדה בסמינר למורות. כל שנה גלויה ואיתה נפרש סיפור חייה. מעבר לארה"ב והחיים שם, נישואים, ילדים, גירושים, רומנים, מעברי דירה ושינוי משרות, הצלחות וכישלונות, מיתות ולידות. בגלויות הראשונות הספר היה מעט טיפשי בעיני: גיבורה די פשוטה, לא חכמה ולא שנונה, משעממת בקיצור. אבל ככל שהסיפור מתפתח הגלויות הפכו מעניינות יותר, הגיבורה קיבלה עומק (בהתאם לחייה שהפכו קשים ומורכבים יותר) ונהיה קשה יותר להניח את הספר מהיד. המחברת עושה כמה מהלכים מדהימים בספר. העיקרי שבהם הוא שבסוף כל גלויה הגיבורה (לאה) מוסיפה קטע לעיניה של מירה בלבד (חברתה הטובה ביותר). הקטעים למירה חושפים את הפערים בין המידע בגלויה לכלל החברות ובין המידע שניתן למירה, ובעצם משקפים את החיים שלה (ושל כולנו) כפי שאנחנו מספרים עליהם למכרים וכפי שאנחנו מספרים לחברים הקרובים ביותר (ואולי רק לעצמנו אם אין לנו חבר כזה). בנוסף, הגיבורה "מגלה את אמריקה" וגם זה מעניין, פערי הידע, המבט כיום על דברים שהתנהלו פעם בצורה שונה וכו. אני ממש מרגיש, בתור קורא, שחוויתי חוויה שלמה של חיים עם לאה, הגיבורה, ובסוף הספר אני חש חמלה אדירה ואהדה כלפיה. מבלי לחשוף פרטים (צריך את כל ההקשר בשביל להבין), אומר שהגלויה האחרונה שהיא כותבת היא מופתית בעיני (אפשר לקרוא לה "גלויית הבושה"), ואחרית הדבר שנכתבת על ידי בנה הבכור (יונתן) נותנת עומק נוסף לספר והופכת אותו לא רק ליצירה מרגשת ונפלאה אלא גם חכמה מאוד. ספר נפלא, ממליץ בחום. גם אם ההתחלה נראית סתמית ואף משעממת, לא לעצור. ההמשך, ובוודאי הסוף, הופכים את הכל לשווה.
ממליץ גם לקרוא את הביקורת של יוענה גונן ב"הארץ".

» ביקורות נוספות של Cantona
» ביקורות נוספות על שנים טובות