ביקורת ספרותית על כל בית צריך מרפסת מאת רינה פרנק מיטרני
ספר בסדר

---

הקושי שלי עם כתיבת הביקורת נובעת מכך שמדובר בספר אוטוביוגרפי, אם היה מדובר בעלילה בדיונית היה לי הרבה יותר קל.
ניכר שרינה פרנק מיטרני היא אשה חזקה שעברה חוויות לא פשוטות בחייה, ניכר שמשפחתיות אצלה זה ערך עליון והיא מצליחה להציג את אמא שלה כאדם בעייתי מחד, אבל להעביר בצורה חזקה כמה היא דאגה לבנות שלה והקריבה עבורן.

מבחינת אופן הכתיבה - לא עפתי, אבל זה מה שפחות הפריע לי בסיפור: מכמה וכמה חלקים בספר עלתה התחושה שהסופרת מחפשת איך לסגור חשבונות עם אנשים מעברה, לצד האדרה של עצמה וחיזוק של חוסר הביטחון שלה, ועל הדרך היא מוציאה את עצמה... לא הכי טוב, אבל נראה שהיא שלמה עם מי שהיא ועם הדברים שעשתה.

"אחותי החכמה ואני היפה", משפט שעולה בגרסאות שונות במהלך הספר, מודגש כמה שהיא יפה ומחוזרת, ובמקביל היא מרשה לעצמה להתנהג בצורה לא הכי מקובלת חברתית, אבל במקום להצניע היא עוד מתגאה בכך, ומצפה מהסובבים אותה שיקבלו אותה כמו שהיא.

אני רוצה להאמין שהיא נטלה לעצמה חירות ספרותית ושחלקים שתוארו בסרט לא תואמים את המציאות

» ביקורות נוספות של ורד
» ביקורות נוספות על כל בית צריך מרפסת