ביקורת ספרותית על כל בית צריך מרפסת מאת רינה פרנק מיטרני
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 במאי, 2012
ע"י tuvia


כידוע למספר חברים באתר סימניה, אינני נוהג בדרך כלל לכתוב ביקורת על סיפורת מסוג של רומנים
על כל סוגיהם.
החלטתי לעבור על החלטה זאת, שמבחינתי היתה מודעת, ולכתוב בקורת על ספר זה בשל מספר סיבות:א. סיפור זה נוגע בי באופן אישי היות וגם אני יליד העיר חיפה, וגדלתי וגרתי בעיר עד לכתי לצבא.
ב. השכונה של המחברת שהיתה בעיר התחתית נחשבה לשכונה קשיית יום, ואשר אוכלוסיתה היתה מורכבת מעולים חדשים וישנים הכל העדות, כפי שהיתה השכונה בה גרתי גם אני.
ג. הביקורות על ספר זה היו פרוסות מהשלילי ביותר לחיובי ביותר, לכן סיקרן אותי לראות איפה אני
אמצא בקשת כל כך נרחבת של דעות.
ד. כמה חברים פה באתר אמרו לי שלא שווה לקרוא את הספר, ועדיף לקרוא ספר ראוי ממנו.
בשל כל הסיבות האלה החלטתי לקרוא ולהביע את דעתי עליו בהמשך.
גמרתי את הספר בלילה שעבר, והחלטתי שהו ראוי בהחלט לביקורת מנומקת.
אז ראשית, בנוגע לסיגנון הכתיבה.
סיגנון זה ידוע בכינויו ״ כתיבה רזה״, שפרושה, כתיבה קלילה, ללא שימוש יתר בסורלטיבים, ובתאורים ארוכים ומשופעים בעברית כבדה, יפה, של מה שמכונה ״ ספרות יפה״.
העברית קרובה לעברית שמשתמשים בה כשפת יום יום, רזה, לענין, וללא תוספות מיותרות.
לעיתים הסופרת משתמשת בשפת הרחוב ממש, דבר שלדעתי לא גורע מאיכות הסיפור.
מבחינת תוכנו , הספר מסתובב בשני צירים מקבילים כפי שמוסברים בפילוסופיה של ההיסטוריה
קווים ישרים על ציר הזמן שמתקדמים בעת ובעונה אחת ואשר שניהם מגיעים לשיאים בו זמנית: הציר האחד של ילדותה של המספרת כשהשיא הוא פטירת אביה של המספרת, והציר השני הוא חיי המשפחה שבנתה עם בעלה, ושהשיא שלו הוא ההחלטה לשים סוף ליחסים ביניהם.
הקווים הם מקבילים אבל אין הם משיקים וכל קו מסתיים באופן חד וברור.
בנוגע לתוכן הסיפור: זהו סיפור פשוט, תאור אמיתי של בת הארץ הזאת, שכל ישראלי מכל מוצא יוכל להזדהות עימו, למצוא את גיבוריו, ולעקוב אחריהם או בשקיקה, או באדישות, כל אחד על פי אופיו ומידת ההזדהות שלו עם הגיבורים בספר זה.
מבחינה אישית , די אהבתי הן את השפה, והן את התוכן. מצא חן בעיני הסיפור הזה של אנשים פשוטים, שמבחינתם החיים הארץ לא היו קלים כמו לרבים אחרים, ולמרות זאת, השתרשו בארץ, על כל פגעייה, ואהבותיה, ושינאותיה, דוגמה לסוג החיים שאנשים חיים במדינה הזאת על מגרעותיה, ועל מעלותיה.
ספר נחמד, מעביר את הזמן בכייף
למה לא?
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית (לפני שנה ו-3 חודשים)
אהבתי את הביקורת שכתבת, ואחריה לא מצאתי סיבה לכתוב גם ביקורת על הספר. חבל בשבילנו שאתה לא נוהג לכתוב ביקורת על רומנים מכל סוגיהם....
EPHI1952 (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אכן הייטבת לתאר קראתי בתשומת לב את אשר רשמת על הספר,אכן מצאתי לנכון להעיר לך על הניתוח היפה ,כמי שחווה את חויות הסופרת ,אמנם לא באותה עיר ,אך מוצאי מאותה תפוצה ונולדתי למציאות שאותה התוותה מדינה שבדרך ,חלקנו חלקנו מחסור אם במוצרי יסוד ואם במוצרים אחרים כגון "ביגוד חדש או מותגים", וספר זה נגע לליבי והעלה באוב זכרונות ילדות ,יתכן ומי שלא חי באותה תקופה או שלא חווה סיפורים מאותה תקופה לא מתחבר אליו וחבל .
tuvia (לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
כן אני מסכים , זה לא שיא היופי וזה ספור שאנשים רבים חיו כמותו, בנגיעות התקופה של שנות החמישים - שישים, הוסיפו לו חן מיוחד, וכמו שכתבת כנראה זה נובע מהנוסטלגיה שיש לדור שלנו לתקופה זאת שסימנה העיקרי היה התום והפשטות של החיים בארץ עלכל צורותיו החיוביים והשליליים, וכפי שאת כבר מכירה. אותי , את יודעת את מידת געגועי לתום זה ולתקופה זאת שעברה ואיננה.
לכן גם לא יכולתי מבחינה אישית להתייחס לספר כאל סמרטוט כפי שאנשים פה תיארו אותו.
אנקה (לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
פרחה לה התגובה באמצע : אז ככה, אישית יכולתי להסתדר מבלי לקרוא את הספר הנ"ל. זה בערך כמו לקרוא סיפור כלשהו מהשבועון לאישה של פעם.
השפה באמת דלילה ופשוטה והסיפורים סתמיים אני מתארת לעצמי שלכל אחד מאיתנו יכולים להיות סיפורים כאלו ואחרים מילדותנו אבל לא כל כאחד מאיתנו כותב על כך ספר או על גירושיו.
מצד שני אולי זה נגע ללבם של אנשים מכיוון שהתקופה של שנות החמישים שישים גרמה להם להיזכר בנוסטלגיה וגעגועים לילדותם.
לא הספר. אבל שמחה שנהנית.
אנקה (לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
לטוביה, אכן למה לא





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ