ביקורת ספרותית על מאחורי עיניה מאת שרה פינבורו
ספר לא משהו

---

אני מקווה שלא יהיו ספויילרים, אבל עלולים להיות:

בספר אנחנו פוגשים את לואיז, גרושה, אמא לילד, שמתאהבת בדיוויד- פסיכיאטר נשוי (שבמרפאתו היא עובדת בתור מזכירה במשרה חלקית).
במקביל לואיז מתיידדת עם אדל, אשר מתברר שהיא אשתו של אותו הדיוויד. אדל היא אישה יפה ושברירית , אשר בעלה, כנראה, שולט בה ביד רמה, מה שגורם לה להיות בודדה מאוד.
לואיז סובלת מביעותי לילה ואדל עוזרת לה להתמודד איתם בדרך די מקורית: על ידי חלימה מודעת. מכאן הדברים מסתבכים.

אז כן, נכון, הדברים מסתבכים אבל הרגשתי לכל אורך הקריאה שהעלילה פשוט לא מתקדמת. הסופרת זורקת פירורים מדי פעם שמכוונים אותנו לכיוון פתרון התוכנית הזדונית של אדל, אבל זה מרגיש מאולץ ולעיתים אף כזלזול באינטליגנציה של הקורא (עם כל מיני חזרות מיותרות של העלילה). חייבת להודות שהסוף, הפרק האחרון ממש, הצליח להפתיע אותי, ובזכותו הספר נשאר קצת במחשבות בימים שלאחר הקריאה (ועל כך הוא קיבל ממני את הכוכב השני). אבל חוץ מזה אני בטוחה שזה ספר שיישכח מהר מאוד.

» ביקורות נוספות של michal_84
» ביקורות נוספות על מאחורי עיניה