ביקורת ספרותית על כל מה שלא סיפרתי מאת סלסט אינג
ספר בסדר

---

אז לאחר שמאוד נהניתי מ"שרפות קטנות בכל מקום" היה ברור לי שזה עניין של זמן עד שאקרא עוד ספר של סלסט אינג.
הספר הזה מתחיל מצויין: כבר במשפט הראשון אתה מבין שיש פה איזה תעלומה... דמות המספר כבר אומר לנו שמישהי מתה והמשפחה שלה עדיין לא יודעת.
הפרקים הראשונים של הספר הזה היו נראים מבטיחים מאוד. דמויות עגולות... קפיצה להיסטוריה שלהם וגם חזרה להווה על מנת לסגור לנו עוד פרט לגביהם אבל גם שנבין אותם יותר טוב לאחר חשיפה על העבר שלהם.
משפחה אמריקאית מעורבת (האבא ממוצא סיני) המתמודדת עם מות הבת המתבגרת שלהם ובעצם בתהליך הזה נחשפת לנו המורכבות של המשפחה וכל הרקע של הארועים שהם חוו בשנים שקדמו לארוע הטראגי.

החצי הראשון של הספר היה נורא מבטיח ולכן כנראה ציפיתי ליותר מידי מהחצי השני.
התאכזבתי מהסוף... הספר בחלקו השני די משעמם.
כל ההרמות להנחתה שכביכול הגיעו בחצי הראשון התבררו כלא כלום.. שום דבר לא ממש התרומם למשהו משנה מחשבה עבור הקורא.
היתה איזו תקווה לסוף מעורר מחשבה או משהו יותר מורכב.
נשארנו עם ספר שכתוב טוב (סלסט אינג כותבת טוב ואת זה לא ניתן לקחת ממנה) וזה שווה לרוב 4 כוכבים אבל האכזבה שלי מהסוף הורידה כוכב.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על כל מה שלא סיפרתי