ביקורת ספרותית על רילוקיישן מאת איילת גונדר-גושן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 31 באוקטובר, 2022
ע"י חוה קוגל


המלצה על הספר רילוקיישן / מאת: איילת גונדר-גושן

אהבתי את הספרים הקודמים של איילת גונדר-גושן ושמחתי לקראת צאתו לאור של הספר החדש. ואהבתי גם אותו.
הספר הוא לא על רילוקיישן. זאת אומרת, הוא כן, זוג ישראלי צעיר עובר לפאלו אלטו בקליפורניה, עמק הסיליקון כמובן. חי את החלום האמריקאי. בית עם בריכה, רווחה כלכלית . עבודה מאתגרת רבת סיפוק וכבוד למיכאל, עבודה בהתנדבות גמישה לאשתו לילך, ובן ושמו אדם הלומד בבית ספר ליברלי עם ילדים בכל מיני צבעים . ונחשב למצויין .
הסיפור הינו מנקודת מבטה של לילך. שנים רבות בארצות הברית אבל מרגישה ישראלית. מציגה עצמה כלילך בשם הישראלי עם החיתוך בסוף אבל עונה לאמריקאים שקוראים לה לילה. קשה להם עם ה –ך. מיכאל , לעומתה, אינו מקהה כשהאמריקאים קוראים לו מיכאל בכף דגושה, מלביש על עצמו את החזות האמריקאית ומתנהג כאמריקאי לכל דבר. גם בעבודה. לשם השקטת מצפונו שולח כסף מדי חודש להורים בקיבוץ ולעוד אשה אחת – אמו יולדתו. לומר, גם מיכאל עם כל החליפה שהוא לובש אין תוכו כברו. שונה מהתדמית שאנו רואים.
ואדם. בעל השם הסמלי אדם-אדמה, הוא לא בדיוק ילד אמריקאי . בלי שורשים. מחפש את זהותו. ישנה תקופה בה הוא לא רוצה לדבר יותר עברית, אבל גם מקנא באחייניו הישראלים שבאים לביקור חצופים ובוטים ונועזים כפי שהעולם חושב שאנחנו צריכים להיות. בתקופה בה מתרחש הסיפור הוא מתאמן בחוג של ישראלי אחר, אורי, שאולי הוא בוגר המוסד הישראלי.
זאת אומר הספר הוא על רילוקיישן. אבל הוא לא רק. יש בספר הרבה הורות. ישנה התמודדות עם ילד מתבגר. יש קשיים עם הורים מבוגרים שנשארו מאחור. הטמעות בקהילת זרים ורצון להשתלב. ניצוצות של אנטישמיות והתמודדות איתה. ויש בספר התחזות ובגידה.
הבן, אדם, הוא לא הילד שמיכאל קיווה לו. לא ממלא את ציפיותיו ולא מספיק אמריקאי. הילד נדחף לעשות דברים ולחיות כפי שאבא מצפה. ללכת למסיבות. "לעשות" חברים. להשתלב ולהיות מקובל. והוא – לא! כחלק מההתנסות הוא מצטרף לחוג ומתאמן בהשרדות כמו חייל ישראלי מחוספס וחזק. ולתוך הסיפור המתגלגל סורגת הסופרת עלילה נוספת. היא נותנת לנו ובמיוחד להורים ולסביבה להבין שאדם רצח מכר. ילד אחר מבית הספר. מה עושים עם הידיעה הזאת? איך מתנהלים הוריו? אביו ואמו כל אחד בדרכו הוא....

לילך, שמספרת שבחרה לא לעבוד במשרה תובענית, למעשה מקנאה בנשים המעשיות. בעלות התפקיד המוגדר בעבודה מספקת. כזו שלדעתה מביאה כבוד לבעליה. חיה בקליפורניה אבל מרגישה ישראלית. חצוייה. דרך סיפורה של לילך ניתן להרגיש בביקורת שלה על תהליך הרילוקיישן. על נסיון ההיטמעות הלא-טבעי. ההתגודדות וההדבקות בקהילה הישראלית. וכאן כמובן גדולתה של הסופרת. בעדינות היא אורגת לתוך המארג העדין של הסיפור את היחס האמביוולנטי ואת הביקורת.
חוזרת ואומרת. ספר חידתי. כשקוראים את סופו מבינים שכל מה שקראנו הוא בעצם ספר מתח. עלילה בלשית. הוא מתנגן כמו דרמה משפחתית עם כאבי הגדילה של משפחה פחות או יותר נורמטיבית ברילוקיישן ופתאום מתהפך.
איילת גונדר-גושן מצטיינת בתיאור רגשות של בני אדם . הפסיכולוגיה וההבנה של הנפש שלהם. הספר בנוי בעדינות וחמלה . גם הביקורת המוטחת בו היא סמוייה ודקה, ולמרות שאף אחד לא הזכיר את זה, לדעתי ניתן להכליל אותה גם בין סופרי המתח הישראלים.
איילת גונדר-גושן ) נולדה ב-1982 בתל אביב) היא סופרת ותסריטאית. עתירת פרסים . ספריה תורגמו לשפות רבות.
רילוקיישן . 203 עמודים. יצא בהוצאת אחוזת בית , תל אביב. בשנת 2022
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נשמע ספר על הגירה.
כמובן הגירה פריוולגית, מרופדת בכסף, אבל עדיין עם אותן בעיות של חיים בין תרבויות שונות.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ