ביקורת ספרותית על דמיאן [1993] מאת הרמן הסה
ספר מעולה

---

הרמן הסה השפיע עלי מאד בגיל הנעורים. בגלל סידהרתא, למשל, הפכתי (ונשארתי עד היום) צמחני.

דמיאן השפיע עלי יותר מספריו האחרים. אמיל סינקלייר, הכותב (שם בדוי בו בחר הסה לכתוב את הספר ובו הוא משתמש כשם הגיבור הראשי) חווה את חוויות הנעורים יחד ובמקביל לחברו דמיאן ואמו אווה.

דמיאן מסמל את האדם ה"חדש" (של סוף שנות העשרה תחילת העשרים של המאה הקודמת), האקספרסיוניסטי. גם אני רציתי חבר כמו דמיאן.

מי שיקרא יוכל בעקיפין לראות מאיפה צמח הנאציזם...



כשניסיתי לקרוא את הספר שוב, אחרי כ-15-20 שנים, הוא כבר פחות הרשים אותי. כנ"ל ספרים אחרים של הסה. כנראה שצריכים להיות בגיל ובמצב נפשי מאד מסויים כדי לקרוא, להנות ולהתרשם. מצד שני, אולי אני כבר זקן וציני מדי...

» ביקורות נוספות של מרתפיש
» ביקורות נוספות על דמיאן [1993]