ביקורת ספרותית על מספרת הסיפורים מאת ג'ודי פיקו
ספר טוב

---

מדובר בספר מרתק שקשה להניח אותו. בכמו כל ספריה של ג'ודי פיקו, השילוב של עלילות שונות שמובאות ע"י מספרים שונים ומתחברות זו לזו יוצר עניין מיוחד.
אין ספק שהתבצע תחקיר מעמיק לגבי הנושאים השונים (כולל תחום האפיה, הספר מלא בתיאורים מקצועיים שמוסיפים מימד חוויתי נוסף לקריאה), חוויות השואה שמסופרות מפיה של מינקה חזקות ומצמררות, אבל אני התאכזבתי מנקודה ספציפית (כולל ספויילרים):

ג'ודי פיקו בעצמה יהודיה, כל מהות הספר עצמו מבוססת על היהדות של הדמויות הראשיות, ובכל זאת בתיאור ההלוויה של מינקה קשה להבחין בסממני יהדות ובדיוק ההפך - למרות שמתוארת ישיבת שבעה (מה שלא נדרש בפועל, כי למינקה אין קרובים מדרגה ראשונה אלא נכדות בלבד) ההלוויה מתקיימת בסגנון נוצרי כאשר הגופה מטופלת בבית ההלוויות הנוצרי, מאופרת ומולבשת בבגדים רגילים ולא בתכריכים, וההלוויה מנוהלת ע"י מנהל בית ההלוויות ללא אזכור קדיש או כל סממן יהודי אחר. אני מניחה שיהיו מי שיגידו שזה חלק שולי בעלילה, אבל בראייתי דווקא לאור כך שנושא היהדות של הדמויות הראשיות הוא הבסיס לעלילה וזועק מכל דף בספר זה צורם כל כך.

גם בתיאור בית הכנסת אליו סייג' וליאו מגיעים - לפי התיאור מדובר בקהילה רפורמית וגם לגבי זה אני לא בטוחה. אם המטרה של הסופרת הייתה להציג סצינה של חיי קהילה יהודית - היא לא עשתה זאת, ואני מניחה שנוצרים שהולכים לכנסיה יותר יזדהו עם הסצינה הנ"ל מאשר יהודים.

לאור כך שקהל היעד של הספר בפועל הוא "כולם", בדגש על העולם הנוצרי (אחרי הכל, הספר במקור פורסם בארה"ב ולא בישראל), זה צורם כפליים.

» ביקורות נוספות של ורד
» ביקורות נוספות על מספרת הסיפורים