ביקורת ספרותית על מספרת הסיפורים מאת ג'ודי פיקו
ספר טוב

---

סייג׳ היא אופה. והספר הזה, הוא כמו לחם - תופח לו לאט לאט...

הספר עוסק בשני זמנים - עבר והווה.
העבר מתאר את זיכרונותיה של מינקה, סבתה של סייג׳, ניצולת שואה שמתארת את חייה כילדה בגרמניה בשנים הראשונות של המלחמה, כשהפחד והשינוי לרעה החל לחדור לרחובות.
ההווה עוסק בנכדתה סייג׳, שמתיידדת עם ג׳וזף ובר, שחושף בפניה ווידוי - הוא נאצי לשעבר, הוא מתחרט על מעשיו ולכן עכשיו מעורב בפעולות צדקה ותרומה כדי לכפר על האשמה, והוא רוצה שסייג׳ תהרוג אותו כי זה מה שמגיע לו (הוא ניסה למות בכל מיני דרכים ולא הצליח). סייג׳ שוכרת ״לוכד נאצים״ כדי להוכיח שהוא אכן נאצי ומכאן שיש לשפוט אותו כפי שראוי לעשות, ויחד הם יוצאים למסע חקירה ואימות, מסע בו מעורבת, בצירוף מקרים, גם סבתה של סייג׳, שקיים סיכוי שהנאצי לשעבר פגש אותה באופן אישי בתור נאצי ואסירה יהודיה.

את החלק של ההווה אהבתי. את החלק של העבר פחות, ולכן הספר מסתפק אצלי בארבעה כוכבים בלבד.

יש שואה ישראלית ויש שואה אמריקאית. בישראל כולם יודעים על השואה. כולנו נחשפנו מילדות לעוד ועוד סיפורים. האמריקאים פחות.
הספר הזה נכתב על ידי אמריקאית, ומכאן אני חושב שזו הסיבה שהשתעממתי מהחלק שעוסק בעבר - הרגיש לי לא מרגש, כאילו שמעתי סיפורים דומים בעבר, וזאת בניגוד לאמריקאי שיקרא את הספר שלה, שיכול להיות שיתעניין יותר. מה גם שהוא היה כתוב בצורה שהיא פרווה ופיקו האריכה במילים והעמיסה יתר על המידה.
בשלושת הספרים של פיקו שקראתי עד עכשיו, מתקיים משפט. כאן, לעומת זאת, מתקיימים כמה וכמה משפטים. משפטים ועוד משפטים ועוד משפטים...

החלק של ההווה, לעומת זאת, מעניין ומיוחד, אף על פי שלעיתים מרגיש קצת לא הגיוני... מה הסיכוי שדבר כזה יקרה?
החלק הזה גרם לי לחשוב: מתי צריך לסלוח ומתי להאשים? הגבול הזה דק מאוד, והנושא רגיש מאין כמותו. כי לא משנה מה עושים, צד כלשהו ייפגע. או ליתר דיוק, לא משנה מה עושים, כולם יוצאים נפגעים בסופו של דבר מהסיפור הזה - מכיוון שהוא שייך לתקופה אפלה בהיסטוריה, כתם של ממש, שכולם כיום היו מעדיפים שיימחק.

הסוף מוזר, מפתיע ובלתי צפוי. לא יודע אם אני אוהב אותו או לא, הוא פשוט לא משהו שציפיתי שיהיה (אני מניח שזה קצת יותר טוב מאשר רע, אך עם זאת הרגיש לי סוף מרושל ומפוזר ומעט נמהר משהו).

***מוקדש לסקאוט, שהביאה לי את הספר. תודה.

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על מספרת הסיפורים