ביקורת ספרותית על עולם חדש מופלא (1985) מאת אלדוס האקסלי
ספר טוב

---

קראתי ספציפית את הגרסא הזאת כי תרגום חדשני יש לו נטייה לרדד לפעמים.
ההומור קצת מזכיר את המדריך לטרמפיסט.
ברנארד נשמע כאילו הוא הדמות הראשית, אבל אז זה לוקח פנייה והפרא הדמות הראשית. לכן, הדמות של ברנארד לא מרגישה כל כך עגולה.
החלק שהכי אהבתי (ספוילרים .. סוג של) הוא לקראת הסוף, כשהם מדברים עם מוסטפא מונד ולרגע עברה בי המחשבה ״אז מה באמת כזה גרוע בעולם כזה?״. לכל שאלה הייתה לו מענה ברור ומשכנע. הרי כולם מאושרים. אבל כמובן, זוהי דיסטופיה.
הספר מלא ברפרנסים לפסיכולוגיה. האקסלי אם אני זוכרת נכון הוא אח או אח למחצה של האקסלי ההוא, מהודג׳קין והאקסלי, שעשו ניסויים על אקסונים של נוירונים של דיונונים.
אפילו הלמהולטץ ווטסון נשמע כמו שילוב של שני אנשים מפורסמים בעולם הפסיכולוגיה, אני לא יודעת אם זה בכוונה.
העולם שהאקסלי בנה מאוד משכנע ומרגיש מלא. הוא חשב על הכל, יש המון פרטים קטנים שהתרשמתי מהם. למשל, זה שפעם בשנה מגרים את בלוטת יותרת הכליה של כולם כי צריך להציף את הגוף באדרנלין, כי אדרנלין לא משמש בחיי היומיום כי כולם רגועים. דברים כאלה הופכים את הספר למה שהוא.
סך הכל ספר טוב, הבנתי למה הוא קלאסיקה. הוא יכול היה באותה מידה לצאת היום ולהיות רלוונטי. האם אנחנו חיים בעולם חדש, מופלא? לא צריך להגזים. אבל כן צריך להיזהר שלא נגיע לשם יום אחד.

» ביקורות נוספות של יעל באקדמיה
» ביקורות נוספות על עולם חדש מופלא (1985)