תודה, עמיחי, על הבאת המאמר.
אם לשאול מושגים ממנו, מעניין לראות כיצד הפך הדיון שבכאן מדיון שמתאים לחברת קרבנות, לכזה שמתאים לחברת מכובדות.

ובכלל, תודה לכולם.

ותודה לאל הטוב, הקריר, הנעים והמכיל.

המאמר נהדר הגם שהוא בא לכאורה מפוזיציה, אי אפשר לא להתייחס לטענותיו בכובד ראש ועדויות למה שמתואר שם יש למכביר במציאות היומיומית. אני חשבתי לתומי שזו רק אופנה. האבסורד הוא שיש קהילות שמקבלות הנחות סוף עונה רציניות בשיח הזה.
תודה עמיחי

קראתי את המאמר ועם חלקו אני מסכים, עם חלקו לא ויש גם מקומות שצריך להשקיע בהם עוד מחשבה.
לגבי עניין הכלואים הטרנסג'נדרים כנראה הפתרון הכי טוב הוא ליצור הפרדה בינם לבין גברים/נשים כדי להגן עליהם או על הכלואים האחרים (למרות שתקיפות מיניות יכולות להיות גם בין כלואים בני אותו המין).

לגבי ספורטאים, אין ספק שטרנסג'נדר שנולד כגבר ומתחרה כאשה זוכה ליתרון לא הוגן, ולכן גם כאן יצטרכו לתת פתרון יצירתי ואולי להפריד לקטגוריה נפרדת.

לגבי הלימודים, אני חושב שאין שום הצדקה לגרימת סבל ללהט"בים, בהצדקה שזו אמונתך הדתית. הגדרתם כלא לגיטימיים היא התעללות של המגדיר בהם. פעם היו עבדים נחותים, נשים ללא זכות בחירה ועם חובת ציות לבעל וכו'. התפישות משתנות עם הזמן ואין הצדקה לפגיעה במישהו משום שזה לא תואם את התפישה שכתובה בספרי דת כאלה או אחרים. אולי נראית לגיטימית בעיניכם הקביעה "בת שלש שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה" רק משום שהיא מופיעה במשנה, או שיש לסקול מי שקיים משכב זכר?

לגבי העוגות והאולמות, אני חושב שאלה עניינים בעייתיים. לגבי העוגות סביר שניתן למצוא בקלות מקום אחר ואולי כדאי להיות חכם ולא צודק במקרה הזה, למרות שלכיתוב או לדמויות על העוגה אין שום קשר לתפישה דתית. עוגה היא רק עוגה.

לגבי האולמות העניין הוא יותר מורכב - בעל האולם מקבל רשיון עסק לנהל אירועים, ועכשיו הוא מתחיל לנהל חשבונאות האם האירוע מתאים לאמונתו הדתית?! הוא אמור לתת שירות לציבור, לא לפקח על ענייניהם הפרטיים של החוגגים. לא הייתי מתעקש על עריכת חתונה להט"בית דווקא במאה שערים או בבני ברק, אך לא נראה לי שלבעל אולם יש זכות לסרב להשכיר את האולם לטקס שלא מוצא חן בעיניו. מחר גם בעלים של מונית יחליט שהוא לא מסיע שחורי עור, להט"בים, ג'ינג'ים או ככל העולה על דעתו. הוא קיבל רשיון מהמדינה ולא רשאי להמציא לעצמו כללים.

בבריטניה יש אובדן גבולות בכל הקשור לכיבוד דעות של אחרים וביטול עצמי, עד שויתרו לאחיות חדר ניתוח מוסלמיות על רחיצת ידיים בסבון כדי לא לחשוף חלילה את עורן, ובמקום זאת נתנו להן לעטות מעין שרוולי פלסטיק.

בהחלט יש הגזמות בהתקפה על מי שמביע דעות אפילו מתונות מאוד, אם אינו מתיישר עם האקטיביזם העכשווי, כמו במקרה התגובה של ג'יי. קיי. רולינג.

בישראל יש כרגע התקפה על מיעוט חדש - הלא מחוסנים - אלה שבנט-ששה-מנדטים סימן כאויב החדש שיש להלחם בו, מערכת המשפט מאשרת לבטל את זכויותיהם לסודיות רפואית, את הזכות לעבוד מבלי להזריק חומרים לגופם או מבלי להוציא כספים על בדיקות חוזרות ונשנות.

מצטרפת לעמיחי, "מעורר מחשבה" זה אנדרסטייטמנט.
מרתק ומטריד, מומלץ מאוד.

בתור המשך לדבריו הנכוחים של פאלפ אני ממליץ לקרוא מאמר מעורר מחשבה מאת יגיל הנקין. המאמר נקרא "העולם כבר אינו ליברלי" (כתב העת "השילוח", גיליון 25, יוני 2021).
אפשר למצוא בקלילות במרשתת, גם ב-pdf.

פרפר, אני מכיר גם כמה אתאיסטים ו"ליברלים" מתנשאים, שמאוד בטוחים בצדקת דרכם, בזים למי שחושב קצת אחרת מהם ולעיתים גם שונאים אותו.
בכל אופן, לא איכפת לי מי יותר דרעק, אני אומר דבר אחד: חיה איך שאתה רואה לנכון ותן לחיות.מי שבוחר לתקוע לאנשים אצבע בעין שלא יתפלא שלא מחבקים ומנשקים אותו.

פאלפ, אין בעיה עם מתיחת ביקורת והבעת דעה מנוגדת, כל עוד שומרים על כבודו של המבוקר. לאף אחד אין מונופול על האמת.
לגבי קיצוניות, למעט מקרים בודדים של אתאיזם קיצוני כמו בבריה"מ או בסין שבהן שללו את הדת באופן מוחלט, הקיצוניות מגיעה בדרך כלל מהכיוון הדתי. אתאיזם ליברלי מאפשר לכל אחד לחיות את חייו על פי דרכו, בין אם חילוני ובין אם דתי. בישראל אנחנו עדיין רחוקים משם.

בעיניי, הסקירה הייתה משעשעת על אף שהדימויים גסים מאוד ולא הייתי כותב כך. לא הייתי מודע בכלל לוויכוח שהתלקח כאן קודם על הספר. בכל אופן כמו שיש קיצוניות דתית מטורפת, כך אני רואה באתאיזם הצעקני ומטיפני דת לכל דבר ועניין, שגם היא יכולה להיות מסוכנת. אף אחד מאיתנו באמת לא יודע על העניין הזה כלום, גם אם אנחנו כזה או כאילו וחושבים שאנחנו הכי חכמים. לפעמים האנטי הקיצוני הזה הוא למעשה התרסה והאדם הוא בעצם מין מאמין שעושה דווקא.

למען האמת ביקורת לא ברורה בכלל- ועוד יותר לא ברור מה אהבו בה. האם אוהבים בריונות? או שלא הבינו את האמירה?

הנה ציטוט מהספר בעמוד 243: ״לך עם אלהיך על פי אמונתך. אבל אל תשפוט את מי שמאמין אחרת. זה שאתה הולך עם אלהיך בכל להט לבך לא אומר שאתה צודק יותר מאחרים.״
שוער הלילה לא קרא את הספר. וחבל.

*התגובה שלי נאמרת על הביקורת, ממש לא בכוונה לפגוע בכותב - מתנצל אם פגעתי אבל נא להבין את כוונתי.

יוסי, אני מאמין שתגובתו של זשלב הופנתה לשוער הלילה, על פי הפירוש המקובל של הביטוי.
עריכה: ענינו באותה דקה!

הבנתי מתוך תגובות שנשלחו אלי אישית, שדברי לזשל"ב היו פוגעניים, וכי דבריו כוונו
למאן דהו שהשיב לדברי בצורה פוגענית. ולכן אסביר:
מצטער ומתנצל אם דברי לא הובנו.
בס"ה ניסיתי לעורר חשיבה על מושג שאיננו ברור.
דבריו של זשל"ב נכתבו ללא הקשר, ולא היה ברור לי בכלל למי/למה התכוונו הדברים. ולכן שאלתי שאלות, שייתכן ואולי יעירו למחשבה, על משמעות הביטוי.
אם תבדקו במקורותינו את מקור הביטוי, וכיצד הבינו אותו רבותינו, ולמה שימש אותם "דרך ארץ", תיווכחו, שיש לו משמעויות רבות (כמו, למשל "פרנסה" קודמת לתורה).
לכן ניסיתי להבין למה התכוון הכותב.
לא הייתה כוונתי להתקיף בכלל, לפגוע, ואם פגעתי, אני מתנצל.

מה פירוש הביטוי ?? מהי דרך ארץ? מהי דרך? איזו ארץ??
ואם דרך הארץ היא בריונות ???
ואם בסדום דרך הארץ הייתה...האם גם היא קודמת לתורה??

"דרך ארץ קדמה לתורה"

שנון...

סימני הקריאה אכן היו מטרד בעיני.

שוער, כמו רוב האנלוגיות גם האנלוגיה הזאת לא יכולה לתאר את מה שהיא מנסה לתאר.
אפשר גם לספר סיפורים אחרים.
היה היה גוזל צעיר שהוריו הבטיחו לו שאם ימלא את כל מצוותיהם מובטח לו שבבוא היום יתאחד עם הנשר הגדול שבשמים, אך אם לא ישמע לדרכם מרה תהי אחריתו. בגיל שמונה ימים קיצצו את מקורו, כי זו היתה בקשתו של הנשר הגדול. איך יודעים שזו היתה בקשתו? כתוב בספר הציפורים הגדול. והרי ידוע שהספר נמסר מאת הנשר הגדול ואין לערער על כך.
וכך חי לו הגוזל את חייו ואף פעם לא נשמע מפיו כינוי גנאי כלפי שכניו. הוא דחק באחיו שיקפידו על תלמודם כמוהו, וכשראה אותם נטרפים על ידי חיות טרף, לא היתה דאגה בליבו. הוא ידע שהם מתאחדים עם הנשר הגדול. איך הוא ידע? זה היה כתוב בספר הציפורים הגדול.
ובהגיע שעתו למות, ידע הגוזל , שהיה עכשיו ציפור בוגרת ובעלת אמונה איתנה, שהוא קרוב מאוד להתאחד עם הנשר הגדול. עם מותו נפל הגוזל לאדמה ובזה תם הסיפור.
ומה עם הנשר הגדול, אתם שואלים? האם גם אתם מאמינים לכל האגדות שכתובות בספרים?

לא הבנתי איך הביקורת מתקשרת לספר. ולא לעניין לבקר בצורה כזאת מבקרים אחרים באתר.
זה הספר שאני קורא עכשיו, והביקורת של יוסי מבחינתו תואמת לספר - זו כנראה הסקת המסקנות שלו.

שוער, שיחקת אותה.
אתה צריך להיות חלוץ מרכזי!!!
ענק אתה.

חחחח... דינה ורץ, הפשט הוא ביקורת נוקבת על יוסי נינווה... גדול!

שוער הלילה - אני מבין שיצרת מדרש לברנדס, זה בהחלט מעניק לה הרבה כבוד, ובכל זאת מהו הפשט?

המממ... אז זה לא משהו אם הבנתי נכון?