ביקורת ספרותית על שארית היום מאת קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ
ספר לא משהו

---

לנוכח מה ששמעתי על הספר (כולל זכייה בפרס בוקר) וביקורות עליו ציפיתי ליצירת מופת שתיחרת בזיכרון.
אז ציפיתי.
עיקרו תמה מרכזית- כבוד, ג'נטלמניות ומעמד, אנגליה של שנות העשרים-השלושים של המאה שעברה. הוא מובא כזיכרון של מר סטיוונס כעבור שנים רבות במהלך שבוע חופשה מעבודתו כרב משרתים בדארלינגטון- הול שהיתה אחוזתו של הלורד דארלינגטון וכעת בבעלות אמריקאי, מר פאראדיי. שמרנות, ביטול העצמי (במסעו פוגש סטיוונס עובד בביתו של קצין לשעבר המגדיר עצמו אגב שיחה 'מטומטם כמו עבדך הנאמן'). גם בין המשרתים יש מעמדות, קודים נוקשים של כבוד כולל פנייה של סטיוונס לאביו העובד גם הוא באחוזה ובגיל שבעים כשתוארו 'תת רב משרתים' עדיין נושא מגשים עמוסים- בגוף שלישי ולא 'אבא'.
בשיחה בין רב המשרתים הוותיק לאורח של הלורד ולמרות היכרותם הקרובה הפנייה זה לזה היא 'אדוני' ו'סטיוונס'. הריחוק קיים ובחברה הבריטית יש לו משמעות. סטיוונס ועובדת צעירה ממנו הם 'מר סטיוונס' ו'מיס קנטון' בשיחה. אין שמות פרטיים. מעסיקו הנוכחי בא מעולם שונה לגמרי.
באחוזה מתארחים מדי פעם מנהיגים בריטיים, אירופאים ואמריקאים בדרגות בכירות ביותר בתקופה מתוחה יחסית בין מלחמות העולם. בשיחה בין סטיוונס לאורח בעל מעמד באחוזה כשבחדר הסמוך מכונסים מנהיגים מתעקש סטיוונס שאינו מעוניין לדעת מה מתרחש בחדר ואין זה תפקידו לחקור בנושא. מי הוא בכלל שיתחב את אפו לעניין לא לו?
הספר מסתיים בפגישה מחודשת של סטיוונס ומיס קנטון (כעת גברת בן) הנשואה שנים רבות ואם לבת, ועדיין פונים זה לזו ברשמיות למרות היכרותם הקרובה רבת השנים והעדר קשר עבודה ומרות זה מכבר. הקוד מחייב. שיחה קצרה עם גבר זר שתפיסת עולמו היא בפשטות -
'שמע חבר, סיימת יום עבודה, הערב הוא הזמן לבלות וליהנות מהחיים'. סטיוונס מבין שעליו לאמץ אמת פשוטה זו וליהנות משארית היום.
לא להחמיץ את היפה שבחיים. שקיעה מרהיבה גם היא הנאה.
לא התחברתי לכתיבה עצמה. המסר עובר יפה אך יש בה משהו כבד, איטי, לעתים על גבול המעיק. פסקאות ארוכות על דברים שוליים. כמה אפשר לקרוא על צחצוח כלי כסף, למשל. מהות הכבוד ומה מגדיר ג'נטלמן. חובבי היסטוריה ימצאו כנראה עניין מסויים, גם מי שהנושא המעמדי מדבר אליו. הספר אמנם מיטיב להביא תפיסת מציאות תקופתית, שמרנות, אפשר לראות בו ביקורת על סנוביזם ומעמדות ומשולבים אירועי עבר והווה באירופה ובמהלך חופשתו של המספר.יש בו רגעים טובים יותר כולל החביבות באזורי הכפר אבל בראייה כוללת לא רותקתי אליו.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על שארית היום