ביקורת ספרותית על שארית היום מאת קאזואו אישיגורו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 במרץ, 2018
ע"י חני



מתי שמעתם את הביטוי: "אני העבודה והעבודה זו אני". או " התפקיד שלי הוא השם והמעמד שלי" .
ובכן לפני כמה ימים ולא בפעם הראשונה התעוררה מחלוקת ביני לבין חברתי לגבי החלוקה בין מי שאני לבין מי שאני בעבודה. הבהרתי את עמדתי בנושא באופן שלא משאיר מקום לדמיון.
העבודה היא כן חלק מחיי, אני בהחלט מביאה אותי ואת מי שאני לעבודה. העבודה היא חלק ממני, אך אני זו לא העבודה שלי! מעבר לעבודה יש אותי כאדם עם כל המכלול, ויש המון מעבר לתפקיד. ובכן דעתי כמובן לא התקבלה באהדה אך אני שמחה בה בכל רגע.
וזה כמובן מביא אותי לעלילה בספר על תפקיד שחייב להיעשות בלי פשרות.


**************************************************************************************
הסיבה לפתיח היא דמות גיבור העלילה שלנו בשם סטיוונס שהיה רב משרתים בבית גדול באנגליה בשרותו של לורד דארלינגטון ולאחר מכן לורד אמריקאי אחר. הגאווה שלו הייתה ענקית, הן בתחומו והן כממשיך השושלת של אביו שגם היה רב משרתים. הוא היה רהוט ובעל ידע רב בכל תחום אפשרי, אילו היו מוציאים את סטיוונס ממקום העבודה אפשר בקלות לחשוב עליו כעל לורד אנגלי מכובד בגלל שהעבודה עשתה אותו למי שהוא. אך העבודה לא השאירה לו זמן להיות הוא, החיים עצמם היו העבודה בשבילו והעבודה הייתה החיים.

התקופה הייתה ללא ספק אחת המשמעותיות בהיסטוריה, תקופת עלייתו של היטלר והיריבות הבלתי משעשעת בין האנגלים והצרפתים. אבל בסיפור הרגיש שלנו היטלר ממש לא היה העניין המרכזי, וגם לא היהודים שהוזכרו פה ושם בגלל אנטישמיות בלתי מתפשרת של אותה התקופה. העניין הוא העבודה, התפקיד, המחויבות לתפקיד שהייתה בעדיפות עליונה, תמיד, ובלי פשרות. כל העניינים האישים ואפילו מות הורה או אהבה חס ושלום נדחקו הצידה כאילו שרירי ההבעה נאטמו לבר הסגר טיפת אנושיות. והנה ציטוט שמסביר זאת יפה:

"כל רב משרתים המתייחס אל משלח ידו בגאווה, שיש לו שאיפה כלשהיא לכבוד במילוי תפקידו, לעולם אסור שיניח לעצמו להיות "לא בתפקיד" בנוכחות אחרים."

כלומר רב משרתים לא יכול ואסור לו לנטוש את הישות המקצועית השוכנת בו לטובת זו הפרטית.
כמו שחקן שאסור שהחזות החיצונית תתמוטט...

היו בספר כמה קטעים טרחניים ומשעמים שחשבתי שהם אינם רלוונטיים בצורה שמצדיקה את האהדה שהספר קיבל. עם זאת יש פה אהבה מודחקת שלא באה לידי ביטוי. יש פה שחרור כמעה כשהמשרת שלנו יוצא בעצת אדונו לטייל קצת באזור הכפרי ולקחת חופש שלא לקח מעולם.

כקוראת התמוגגתי כשסוף סוף סטיוונס לקח חופש, נתן לעצמו כמה הרפתקאות בדרכים כמו להתלכלך או לאבד את הדרך או להיתקע בלי דלק ולבקש עזרה . בעיקר כי הרשה לעצמו לאבד כמה שרירים נוקשים שהיו קבועים לו על הפרצוף. אני חושבת שמחויבות כזו לתפקיד, כל תפקיד דורשת הצדעה ובעיקר כבוד.

הספר לטעמי מרשים בתנודות שמזיזות אצלנו הבעות צחוק שמחה ועצב שהם חלק גאוני מחיינו.
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני חצי שנה)
עוזי תודה. אני חושבת שהעבודה תעשה הכל כדי לגרום לעובדים להיות "שבויים מרצון" או לוייאלים באופן טוטאלי למקום העבודה.
צריך לפתח את האני האחר שלנו ולחבוש כובעים אחרים כשאנחנו לא בעבודה.
רץ (לפני חצי שנה)
נפלא ומדויק- תמיד ימצאו האנשים שהעבודה תשתלט על חייהם, ותמיד ימצאו מקומות עבודה שינצלו את החולשה הזאת.
חני (לפני חצי שנה)
כל הספר מחשבות הוא על רב משרתים. הרי הרומן היה יותר קר מהקוטב.
פוליטיקה הייתה בזעיר אנפין.
כן בהחלט רוב הספר הוא על המחוייבות שיש לאדם כזה לעבודתו.
ומה זה משנה בכלל כל קורא מתחבר לדברים שונים בספר..
מחשבות (לפני חצי שנה)
הספר הוא על מהות העבודה? מדהים מה אנשים לוקחים מספרים...
חני (לפני חצי שנה)
תודה יעל זוכרת את סקירתך היפה על הספר. בעצם כולנו פה אמרנו הרבה דברים מאוד נכונים על מהי עבודה בשבילנו.
yaelhar (לפני חצי שנה)
הספר פשוט נפלא.
התפקיד המקצועי באמת מגדיר אותנו הרבה פעמים. אבל אין משמעותה של ההגדרה שהוא מקיף את כל האישיות, ההעדפות, היכולות וכו'. המשמעות היא שבדרך כלל זו המסכה איתה אנחנו מסתובבים ועל זה אנחנו מקבלים תגובות מהסביבה.
חני (לפני חצי שנה)
ולילוש תודה תודה.
חני (לפני חצי שנה)
נעמי אוי. אז אני חייבת להתריע זאת בפני חברתי. ואת לגמרי צודקת.
חני (לפני חצי שנה)
Pulp מאוד חכם מה שכתבת!! נכון אנשים מתחברים לרוב למשהו שמדבר אליהם בדרך זו או אחרת..
העבודה שלי דיי כייפית חוץ מהחלק נניח של גביית חובות שאותו אני מתעבת.
כל השאר נפלא...
תודה על התגובה המאירה.
חני (לפני חצי שנה)
אפרת אהבתי את זווית הראיה שלך...את בעצם אומרת שהרי אנחנו לא יכולים להביא את כל הגוונים שלנו בעבודה אז העבודה משביחה חלק מהם, ואחרי העבודה אנחנו מתהדרים בעוד גוונים שלנו.
נפלא
נעמי (לפני חצי שנה)
אדם שמגדיר את עצמו ע"פ עיסוקו עלול להפוך לשוקת שבורה ביום שיפוטר.
Pulp_Fiction (לפני חצי שנה)
שמעתי פעם שאם אדם עושה את מה שהוא באמת אוהב, הוא לא יצטרך לעבוד לעולם. אולם, יש יחסית מעט אנשים כאלה. רובנו אוהבים חלקים מסויימים בעבודה ושונאים הרבה חלקים אחרים מה שהופך את כל העסק לדי מאוס בשלב כלשהו. אז אנשים במקום עבודתם מביעים את אישיותם בדרך כלשהי, אבל הם לא עבודתם. ביקורת נפלאה, חני.
אפרתי (לפני חצי שנה)
אני בטוחה שחלקנו היינו יכולים לעבוד בעשר עבודות שונות שתואמות את הצדדים שלנו. הבעיה היא שאנחנו פוחדים לשנות בגלל הפחד, החרדה מפגיעה כלכלית ועוד סיבות שונות ומשונות.
לי יניני (לפני חצי שנה)
ביקורת מצוינת ...מזדהה איתך בעניין העבודה...תודה
חני (לפני חצי שנה)
אפרתי תודה לא ראיתי את הסרט..יהיה מעניין לחפש אותו. שונרא האנגלים לא ישרדו בלי הרכילות התמידית על בית המלוכה. לגבי השם היפני או האיפוק המפורסם ודרך חשיבה מיוחד. נראה לי שלא ניתן בקלות לזרוק את כל האיכויות הללו לפח. מקסימום לחיות בד בבד עם שתי הזהויות.
שונרא החתול (לפני חצי שנה)
באמת סליחה שטעיתי. הרי קאזואו אישיגורו הוא שם בריטי שורשי ואותנטי, למשל המלך הנרי אישיגורו השמיני.
אז אולי הוא הגיע לבריטניה בגיל חמש אבל הוא עדיין יפני. או בריטי יפני או יפני בריטי אם רוצים להיות פוליטקלי קורקט.

וחני, התכוונת לטבחית הראשית גב' ברידג'ס. Mrs. Bridges. איזה מורא היא הטילה על נערות המטבח המסכנות שלה.
וכל עוד הבריטים ממשיכים לסגוד לבית המלוכה האידיוטי והאנכרוניסטי שלהם כנראה שלא הרבה השתנה מאז ימי אדונים ומשרתים.
אפרתי (לפני חצי שנה)
ספר נפלא ושובר לב. גם הסרט.
חני (לפני חצי שנה)
רוויטל נכון לגמרי. לא יודעת אם זה תלוי אישיות או שלאנשים שלא הקימו משפחה העבודה במקום הראשון. כשאני חושבת על זה זו ההתחייבות הגדולה
ביותר מלבד משפחה.( זאת כמובן אם שוכחים את
ההתחייבות לעצמנו).
חני (לפני חצי שנה)
דן תודות. גם אם תנסה לשכנע אותי שנעבודה זה אתה לא אקח זאת ברצינות היות
ואתה מלא כרימון בהפתעות וכובעים
שונים ומשונים מלבד ספרן.
אך אין ספק שאתה אוהב את מה שאתה עושה
וזו ברכה.
חני (לפני חצי שנה)
אנקה תודה יש בספר הסטוריה, פוליטיקה , אהבה אך מה שצורם בעיקר זה חלוקת המעמדות
לאדונים ומשרתים.
רויטל ק. (לפני חצי שנה)
האמת, אף פעם לא שמעתי את הביטוי.
אוהבת את העבודה שלי, אבל לא יכולה לחשוב על שום תחום עיסוק שיביא לידי ביטוי את כולי, כל מה שאני, כל מה שמעניין אותי ואהוב עלי.
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
ביקורת נהדרת.
לשמחתי, אני נמנה על המקרים המיוחדים והנדירים בהם "אני העבודה והעבודה זה אני". את יודעת איזה כיף זה להיות מוקף תשע שעות ביום באלפי ספרים ובמאות אנשים חובבי קריאה?
בכלל, אני חושב שאנשים נוטים להמעיט בחשיבות שהם מייחסים למקום העבודה מבחינת המימוש העצמי. אדם מבלה מדי יום בעבודה הרבה יותר שעות מאשר עם משפחתו ויקיריו, ואם העבודה לא מספקת ולא גורמת להנאה זה חיסרון רציני. כן, גם אם תנאי ההעסקה מבחינת השכר הם ללא דופי.
חני (לפני חצי שנה)
שונרא תודה איך אפשר לשכוח את מר הדסון ואת אן מעוותת פרצוף ומשפילה עיניים כשהיא אומרת " yes miss Bergis"
. הדסון הוא בדיוק מר סטיוונס עם כל התיאור של "המשרת המושלם".
מחשבות (לפני חצי שנה)
אנקה, שארית היום זו קלאסיקה שחובה לקרוא. השאר לא ממש חובה.
אנקה (לפני חצי שנה)
חני תודה על ההמלצה. רושמת לעצמי לקרוא את הספר למרות שאת אחד הספרים האחרים שלו: באין נחמה
ממש לא אהבתי.
מחשבות (לפני חצי שנה)
אישיגורו אינו יפני. כבן חמש הגיע לבריטניה ומאז הוא בריטי.
שונרא החתול (לפני חצי שנה)
את הספר לא קראתי אבל את הסרט ראיתי והאיפיון שלך הוא מדויק.
יחסי אדונים-משרתים (איזו מילה נוראה) בדגש על הנרצעות והנרפות של המשרתים מוצגים באופן מעולה בסדרה הנושנה upstairs downstairs שבעברית קראו לה אדונים ומשרתים.
ולא היה לי מושג שדווקא יפני כתב דרמה בריטית שכזו.
חני (לפני חצי שנה)
מחשבות תודה על ההמלצה לקרוא את הספר בקשר לגרמי השמיים הנוצצים.
אני לא אוהבת שקוטעים לי את רצף העלילה
ומושכים אותי באף. אין טעם לחזור לעבר להמשיך לעתיד ומדי פעם להתעקש על ההווה זה מיותר.
מחשבות (לפני חצי שנה)
הטוב בספריו של אישיגורו. ספר של חמישה כוכבים זוהרים, בוהקים וצבעוניים.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ