ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שבת, 28 בספטמבר, 2024
ע"י נתוש
ע"י נתוש
"לכאורה, עוד פגישה מיותרת
שני זרים נתקלים זו בזה
הוא מזכיר נשכחות, היא נזכרת
הן זו יד המקרה." אסתר שמיר
זה השיר שעלה בדעתי כשהחלתי לקרוא את הספר. האם באמת דברים קורים במקרה? מה עם הבחירה החופשית שלנו?
הזכיר לי ויכוח שהיה לי מזמן מזמן עם חברים על בחירה חופשית. הם טענו שאדם בעצם נולד לגורלו, ואין דבר כזה בחירה חופשית. כי אדם נולד לסוג מסויים של מעמד, חברים מאותו סטטוס אקונומי ותרבותי וכו'. אז טענתי ההיפך, אולי הייתי תמימה, אולי האמנתי יותר באפשרויות ובבחירה חופשית.
העלילה בקצרה- גיא, אמילי ואריק הם 3 חניכים לשעבר בקורס "מצרפי מקרים" אנשים שכל תכליתם ליצור את "צירוף המקרים" כדי שדברים יקרו. זוגות ייפגשו, אנשים עם יעודם, ורוצחים עם מטרתם.....
האמת- בהתחלה התלהבתי מהרעיון , הדמיון, המקוריות. אבל ככל שהתקדמתי בספר, כך דילגתי על יותר ויותר חלקים( "מבוא לצירופי מקרים" עאלק חומר אקדמי או דמוי אקדמי.... מעייף!!!)ורק החלקים הסיפוריים עניינו אותי.
אם הספר נקרה בידכם במקרה ;-) תקראו, אם לא, אפשר לוותר...
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתוש
(לפני שנה)
מורי
מבינה אותך לגמרי, דילגתי על הרבה חלקים.
|
|
מורי
(לפני שנה)
לא אהבתי במיוחד את הספר ונטשתי.
|
|
נתוש
(לפני שנה)
yaelhar
תודה :)
מסכימה איתך, רק מסתייגת מה"אינסוף" אולי כמה מאות... |
|
yaelhar
(לפני שנה)
יפה.
ולגבי הבחירה החופשית, אוסיף את השתי שקל שלי: הבחירה אינה אינסופית. אכן אדם נולד למעמד מסויים בדרך כלל הבחירות שלו נעשות בתוך אותו מעמד. זה לא שולל את היותן חופשיות, ואת יכולתו של הפרט לבחור מבין כמעט אינסוף אפשרויות. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת