ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 באוקטובר, 2021
ע"י חני
ע"י חני
"ניסיתי להירדם ולא יכולתי. אני לא מסוגל להירדם כשאני חובק בזרועותיי הרגשה שאינני יכול לתאר במילים".
למרות שזהו ספר פחות מוצלח לטעמי של מורקמי, עדיין, המשפט הנ"ל הוא גאוני מכל הבחינות ומשפטים כאלה, או קטעים שלמים כאלה "מפילים אותי לקרשים". כיוון שיש לו יכולת מזוקקת לדייק את הרגשות בסוג של ציור. ומי בכלל מצליח להירדם בלילה כשהוא לא מצליח לרדת לעומקה של מחשבה או להבין אותה ודרכה גם את עצמנו והחיים שלנו.
מרדף הכבשה הוא ספר שלם של חיפוש אחר משמעותו ובדידותו של האדם והמון שאלות כגון: מה מעיר אותנו מבפנים? מה צובע לנו את החיים כדי שנרצה להתעורר גם מחר בבוקר. מה מייצר לנו תשוקה וחיות? אני רואה בכל הסיפורים שלו וגם כאן כמו מבוך ענק מלא נתיבים שמשולים לחיים והוא פשוט בוחר אחד והולך בו, או, שמאלצים אותו ללכת בנתיב אבל עם אקדח על הרקה. ובסוף תמיד הכל מסתדר. מקסימום מישהו מת.
הסיפורים של מורקמי בנויים תמיד מאותם אבני שפה מוכרים. עורבים , חתולים, ציפורים...נשים תמיד ברקע ותאורי סקס שנשמעים כמעט מכאניים או רובוטים. הוא מתאר את מעשה אהבה בדיוק כמו שהוא מתאר הכנה של ארוחת ערב או הפיכת דג על המחבת. אני חושבת שזה בכוונה כדי שהסקס לא ייקח תשומת לב מהעיקר. והעיקר אצל מורקמי זה בדידות ועצב וחיפוש עצמי ואיך כל אחד מוצא עצמו במרחב של החיים עם מה שהחיים מזמנים לו ואת ההזדמנויות שהוא מוצא בכל מני מקומות כמו מדרכות מסעדות או עץ גבוה.
במקרה, המרדף בספר הוא אחרי כבשה אחת ויחידה על אזור הררי ומרוחק ביפן, אבל זה בעצם לא משנה אחרי מי רודפים. עושר, יושר, קריירה, חברים, אתגרים כאלה או אחרים. הרי תמיד המטאפיזי והחלומי והדמיוני והמציאות הבלתי מוסברת ... הכל קשור ביחד לחבילה שכזאת, כמו משחק. כל מה שנשאר לעשות הוא להתיר את הקשר, לפתוח את הקופסא ולשחק.
לא פירטתי כי הספר גדוש ובעיקר ברגשות פלקטים. כאילו אנחנו חיים על רצף לינארי ומה שנשאר זה רק להתקדם. מי שזוכר מהספר של קאמי את "המשפט". מרסו הגיבור נשפט בסופו של דבר על כך שלא בכה בהלוויה של אמו. אז מורקמי שכלל את האדישות הזו לחיים. מתים לו חברים, אישה, גנגסטרים מאיימים עליו, הוא מחסל את החיים שהכיר, אבל הכל ממש מתנהל באיפוק מוחלט חוץ מאיזה גיטרה שזרק והתנפצה כדי לשדר כעס.
אולי זה האיפוק היפני אבל אצל ישראלים שום דבר מזה לא היה עובד. פה החיים נוגעים בנו ולוקחים אותנו לגבהים של רגשות שאיפוק הוא לא אחד מהם.
אי אפשר לתת 3וחצי כוכבים אז עיגלתי ל 4.
מורקמי מזכיר לאורך הספר כמו תמיד
המון מוזיקה. הוא הזכיר גם את בני גודמן.
אז קבלו טעימה...( זאק נראה לי אתה היחיד
שממש מכיר ואוהב)
https://youtu.be/ut3gVnO9YnY
33 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אנדרגראונד שווה למצוא. ניסיון מעניין ומוצלח מאוד.
|
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
מורי, זה מסביר למה אני לא זוכרת אותו.
אמצא את העותק שלי ואקרא. תודה על התזכורת. חנוש, 'לרקוד, לרקוד, לרקוד'- מעולה! תהני. ממתינה לביקורת שלך. וכן, המים בבוקר היו מעולים, יפו בזוית העין.. תענוג. |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
הילי אולי מחר
המים יהיו בשבילך פרפקט.
ואת אנדרגראונד לא שמעתי עליו בכלל. הארתם את עיניי. אני עם רוקדים ההמשך של הכבשה והוא מצויין ומעלה מכך. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אנדרגראונד הוא ספר ריאיונות שערך מורקמי בעקבות התקפת טרור ברכבת התחתית בטוקיו.
הוא ראיין את הקורבנות והתוקפים גם יחד. מרתק.
אין ספק בכלל שקורות הציפור המכנית הוא האופוס מגנום שלו. |
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
מורי, את 'אנדרגראונד' רכשתי בזמנו כפי שרכשתי כל ספר שלו שתורגם עד ל'צקורו..', כולל, אך לא זוכרת שאכן קראתי.
איפה היית ממקם אותו בסקאלה מספוטניק/יער נורווגי/אחרי החשיכה/ארץ פלאות/לרקוד וכו'; עד לקפקא על החוץ,1Q84, קורות הציפור המכנית וכו'? כשהראשונים הם הטובים ביותר (לטעמי). חנוש- סתיו סתיו.. אבל הימים שנוטים לחום בהפכפכיות הזו, לא אמורים להיות חמים כל כך. המדד שלי זה הים. המים נעימים בשביל לגלוש והגלים לא סוערים בשביל להעיף את הכושלת שאני מהם. או שהתבגרתי.. ובזאת תמה מכסת הקיטורים שלי להיום. |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אלעד תודה, כנראה שכך אני מתרגמת אותו.
ברוב ספריו העלילה משנית ותמיד החיפוש הוא האישו.
בהצלחה! |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
cugo תודה תודה
אם כך נתת לי דרייב לקרוא את הספר הבא שלו שהוא כנראה ההמשך.
מקווה שלא אחלה במורקמי מניה. |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
הילי חם נכון, אבל זהו הסתיו שיום ככה ויום ככה... והפוך כמובן , ועדיף במקינטה כשיש זמן.
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה זאק ואירית.
עמיחי תודה, אין לי ספק שזו תהיה קטילה אם תתחיל בספר הנכחי. מחשבתית הוא הרבה יותר מפוזר מהשאר. תתחיל עם המשובחים יותר. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
יער נורווגי נחשב הריאליסטי היחיד שלו. מתפלא שלא קוראים את אנדרגראונד המרתק שלו.
|
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
:)
כך או כך, מקווה שמתישהו (בעתיד הקרוב) נקרא ביקורת/סקירה שלך על מורקמי. |
|
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה, היל (ידידתי הטובה!), דברייך נקלטו ותויקו בתיקיית "הערות חשובות במיוחד".
|
|
|
אלעד
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
חני, כיף לקרוא אותך, סקירה מעולה.
מה צובע לנו את החיים כדי שנרצה לקום בבוקר? ולו בשביל הנסיון לפצח משהו מזה, שווה כנראה לקרוא (עוד לא הגעתי למורקמי)... |
|
|
cujo
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
נפלא:)
גם בשבילי זה אחד החלשים - המשכו הפחות מוכר לרקוד לרקוד לרקוד הוא לדעתי המצויינים שלו.
|
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
חני תיארת יפה נגיעות טקסטיות שמתקיימות בכל אחד מאיתנו ונובעות לכל אחד ממקום אחר.
מקסימום מישהו ימות.. עד שמישהו אכן, ימות. אבל לא נעכיר את אווירת הבוקר ביום חמים זה.. (מה נסגר עם החום בחודש אוקטובר?!) וניתן לך לשתות את הקפה של הבוקר (איך את שותה אותו, חנוש?) בנחת :) |
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
עמיחי, ידידי (!)
אם תתחיל עם כל ספר אחר שלו מלבד "יער נורווגי".. אתה נידון לפספס אותו כסופר. אנשים שאופן הכתיבה שלו הוא לא המובהק עבורם, צריכים להתחיל מ'יער נורווגי', שכן הוא מקיים פן אחר, שונה, מהשאר. יותר down-to-earth, יותר ריאליסטי הן בקשירת הדמויות אחת בשניה, הן מבחינה רעיונית של האמירה שהוא חותר להביא לכדי ביטוי. וזה על קצה המזלג.. ואם בכל זאת לא שוכנעת.. ותמצא ראשית את הכבשה.. נא לטרוח ולכתוב לגביה. אמתין לשחיטה עם לב דואב ;). |
|
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
סקירה יפה. תודה רבה.
אשתדל לחפש אותו. זה הספר המוקדם ביותר של מורקמי שתורגם לעברית. |
|
|
אירית פריד
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
יופי של קירה חני ...
יום נפלא . |
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
סקירה יפה חני, תודה לך.
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה בנצי...
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
רץ תודה לעומת היפנים והאיפוק
אנחנו די בסדר על הסקאלה כי
אנחנו מביעים המון עם הגוף והידיים ובדיבור. אפילו לעיתים וולגרים. |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
המקסימום מישהו מת שוער זה הויתור הזה שלנו
על עצמנו ועל דברים חשובים שלא בא לנו להתאמץ בשבילם.זו האדישות הזו לחיים שמניעה אותנו במקום התשוקה לחיים.אז השאלה איפה אנחנו
מוצאים את המעיין הנובע של עצמנו. שוער זה הומור שחור מדי בשבילי על בוקר יום סתיו בשביל להרהר במוות. הייתי אומרת קח את המילים בחזרה אבל אני יודעת שהתכוונת אליהם בכנות. אז תודה שאהבת! |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה plup. הצורה בה אנחנו מתחברים ברגש
למשפט שאנחנו מזהים בעצמנו הוא
הגאוני. היכולת לחבר אותנו. ולפעמים זה לא איזה עלילה מטופשת על חיפוש כבשה עם כתם. אלא מה אנחנו תופסים מתוך העלילה. |
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה חני.
|
|
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
יופי של ביקורת, אהבתי את החשיבה על איפוק וישראליות - מקפיצת הפיוזים, או יציאה מהכלים כדרך חיים.
|
|
|
שוער הלילה
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אישית, לא מצאתי גאונות במשפט המצוטט
אם כי אני מכיר את התחושה הזאת, כל קורא מכיר, כך פתאום זורח לך משפט מתוך הספר, מתוך העמוד, מתוך התודעה, ווטאבר. ובכלל, כל המורקמי הזה לא עושה לי כלום. אבל כתבת יפה מאד, כהרגלך, ומתוך הדברים שלך דווקא זרח לי המשפט "מקסימום מישהו מת". אני קראתיו כך שהמישהו המת הוא אני, ואכן נקודת מקסימום התגלתה לה, ואפס נגזרתה - אין למעלה הימנה - ואולי עד יעלה השחר ישחרר אותי האל מנוכחות. יום טוב גם לך חני, מקסימום מישהו ימות. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
חני, כהרגלך סקירה מעולה.
אני חש שבשנים האחרונות יש זילות מסוימת בשימוש במושג "גאוני", בדיוק כמו שאנחנו שולפים בקלות סופרלטיבים ומכנים בני אדם "מלכים" ו"נסיכים". קראתי את מורקמי והוא בהחלט סופר בולט - האם הוא גאון? בעיניי לא בדיוק, אולי מוכשר בדרכו שלו.
המשפט שהבאת בהתחלה מוצלח למדי, אם כי לפעמים לא נרדמים גם בגלל רגש חזק שיודעים בדיוק מהו :-). ולרוב הוא גם לא ממש בין הזרועות... |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
כל כך מבינה למה התכוונת בהלך רוח תואם.
כמו אחוות הגדיים!
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
פרפר זו כבשה מיוחדת.
איך היו מוצאים אותה אילולי הכתם על הפנים?
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה הילי הוא אכן מתאר תודעה מסויימת
שנשארת עם הקורא לאורך כל הספר.כבר כתבתי בעבר, הוא מפרק לגורמים
את החיים כמו בהילוך איטי ולפי סדר. ואפילו הרגעים הפשוטים לכאורה מייצרים עם הקורא הזדהות. הוא פחות טוב מבחינתי כי הוא לא קשר מספיק טוב את הפרטים הקטנים.בדרך כלל הוא עושה זאת מצויין. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אני את מורקמי לא מנתח. לא מנתח מצבים נפשיים המרחפים באותו תדר כמו שלי.
מורקמי הוא הלוך הרוח שלי.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תמונה מרוחה בצבע אדום שנראה כדם?
לא בשבילי, בלי קשר למי הצייר.
|
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
הו, רמת האדרופינים בגופי עולה למקרא המשפט המבריק שציטטת.
כתבת כל כך יפה על סופר דגול. הצלחת להעביר במילים את הייחודיות שלו, תודה. מסכימה איתך לגבי תיאורי הסקס שלו. הם מכאניים מאוד ויש משהו יפה ונוגה במכאניות הזו. לטעמי היא מביעה התאמה למצב הנפשי של הדמויות, כפי שציינת - דמויות בודדות, תודעתיות בהיותן אנשי שוליים השרויים בחיפוש מתמיד, כך שגם 'מעשה האהבה' שלהם לא יהיה מנותק מהלך נפשם. כתבת מקסים, מקסים. תודה. הוא זכור לי גם כפחות טוב מהשאר, אך לא לגמרי. ועדיין, הוא מספיק טוב. |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
פרפר תודה
אז קדישמן לא בשבילך?
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
חני, תודה על הסקירה.
השתכנעתי שהספר הזה לא בשבילי, ותמונת הכריכה משכנעת עוד יותר. |
33 הקוראים שאהבו את הביקורת
