ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 בספטמבר, 2021
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
לעתים נדירות יוצא שאני קורא ספרי עיון, ובמיוחד בשנים האחרונות נסוגותי עוד יותר לעומק הספרות האסקפיסטית, לטובת ספרים שאין צורך לחשוב בהם ועליהם יותר מדי. גרג הורביצים קראתי ביי דה קילו, למשל. רק תביאו. ועוד כל מיני חטיפים מהירים שהגיעו איכשהו אל המדף שלי. יש ספרים שמחכים לי שם כבר ארבע-חמש שנים, ושלא הצלחתי אפילו להתחיל. אולי מתישהו יגיע זמנם, לכשתסתיים הבצורת הכרונית של יכולת הקריאה המידלדלת שלי, ולכשייתמו הסדרות - כולל הקוריאניות - בנטפליקס.
אם כך, צריך לקרות משהו די דרמטי שיגרום לי לקחת לידיים ספר שאין בו סיפור, ולא רק שאי אפשר לברוח לאנשהו באמצעותו, הנושא שעליו הוא נסוב הוא עצמו הנושא שממנו אני רוצה לברוח - המכונה הבלתי אפשרית והנוטה לקלקולים איומים במיוחד - גוף האדם.
בחיל ורעדה הרמתי את הספר בחנות הספרים, בעיקר כי כתוב על כריכתו שהמחבר כתב גם את "ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכול". שתי דקות של עלעול אקראי הספיקו לי כדי להגיע לקופה. האיש הזה, ביל ברייסון, יכול לכתוב כנראה גם את ספר הטלפונים של יוקנעם בצורה שתגרום לי לגחך. וללמוד.
ברייסון לוקח את ערימת המידע העצומה והמייבשת-בפוטנציאל הזאת, מחלק אותה יפה יפה ובכישרון מפחיד לפי נושאים, מלמעלה עד למטה - המוח, הלב, מערכת העצבים, החושים, מערכת העיכול, מחלות וכל השאר - ומגלגל אותה באופן כה משעשע וקל לעיכול (!) עד שמצאתי את עצמי מתמוגג ממש גם כשהגעתי לנושאים שביום-יום עלולים לגרום לי לסיוטי לילה, כמו למשל מערכת הדם, הגנטיקה, ומח העצם. הדבר הזה פאקינג מעניין, ואני בהחלט לא מאלה שנוהגים לעיין באנציקלופדיות בשעות הפנאי. הסיבה היא שהספר מביא מידע מעניין מאוד שקשה עד בלתי אפשרי למצוא באופן רגיל, ומשבץ אותו במאות סיפורים ואנקדוטות מופלאות ורוויות בהומור עדין שהופכות גם את הנתון היבשושי או העגום ביותר למרתק ומלא טעם - כמו למשל מה קורה למוחנו כשאנחנו מזדקנים, איך התגלתה הכימותרפיה, או למה כשאנחנו יורדים מקרוסלה העולם שלנו ממשיך "להסתובב".
הנה ציטוט קטן, שטומן בחובו - בעיקר במילותיו האחרונות - את הקסם שבספר (מי שנפשו רכה ונרתע ממילים "גסות" מוזמן לדלג):
"הזרע עצמו נהנה (אם זו המילה ההולמת) ממחקר קליני מדוקדק יותר, כמעט בוודאות בגלל החשש לפוריות הגבר. דומה שמוסכם על המומחים שהכמות הממוצעת של נוזל זרע שמשתחרר בעת אורגזמה היא 3-3.5 מיליליטר (בערך כפית) וכי טווח ההתזה שלו הוא 18-20 סנטימטר, אף שלטענת הזואולוג דסמונד מוריס כבר תועד מדעית שיגור של 90 סנטימטר (מוריס לא הבהיר באילו נסיבות נעשה התעוד הזה)."
****
33 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
הספר מפוצץ בציטוטים משעשעים - ועגומים - לא פחות, אבל זה זכה לצוד את עיניי כשחיפשתי משהו בשביל הביקורת
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
יופי של בנייה, אלון. תקוותי שתפנק בציטוט גברה ככל שהתקדמתי, והגיעה לשיאה בדיוק כשהופיע לנגד עיני.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אלון, גם אם כן, לא יותר מרומן ממוצע.
אבל הוא יתן למי שיקרא אותו יותר בהמווון. כתוב נפלא, הוא מדבר על סוגיות מרתקות: עד כמה לאם פונדקאית יכול להיות "סיי"; דן מבחינה פילוסופית על מה שאירע באפגניסטן ללוחמי אריות הים(הרבה לפני יציאת הסרט "השורד האחרון" שהתבסס על אותו מקרה) על מה היחסים ביננו לבין המדינה, על ראייתם של פילוסופים גדולים בכמה סוגיות. ואין בו טיפת יובש. ממליץ אותו בחום לכולם .
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
חן חן, פואנטה
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
חן חן, פואנטה
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
גלדוול? מלקולם?
לא יודע, יש מצב. אותי ספרי עיון לא מצליחים לשאוב ברמה כזו שאשאר שם יותר מכמה דקות בכל פעם. לא מספיק כדי לברוח... |
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
פאלפ פיקשן, ביג לייק פור ד'ה אוקספורד אקסנט
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
כל הספרים של גולדוול שקראתי עשו את זה בשבילי.
גם "אפלטון ואתון" שהצחיק אותי, "גלגולי לשון" המשכיל. ואם לעבור לתגובה שלילית (אסקפיזם זה גם לגלוג ובוז...) "נפלאות הטפשות" ו"שקרנים מלידה" הבינוניים שגרמו לי ללגלג על המחברים ועל הדרך - להימצא במקום אחר, שזה תמצית האסקפיזם... |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
לא בטוח שזה עובד עבורי לקטגוריית ״אסקפיזם״. ספר כזה עלול להחזיר אותך ביתר קלות למקרים הפרטיים שלך
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
היי
איי קן ניים טאנז אוף ד'ם.
פור דה סטארט צ'ק אאוט דה וואן ד'אט איז נאו און ד'ה פירסט פייג' אוף 'סימניה', איטס קאלד 'צדק' ביי מייקל סנדל.גוד שיט. |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
ליד הקוריאניות שם בצד יש איזה סדרה שמשגעת את בעלי
על גוף האדם. עזוב כפיות.
היא הדבר האמיתי רק בצבע ותזוזה על המרקע. לך על זה. כי אי אפשר להתגונן מול מה שיבוא חוץ מלזרוק את כל החרדות לפח הקרוב. |
|
|
אור
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
נהנתי מאוד מההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל.
ברייסון כותב בצורה מעולה. ברגע שראיתי את הספר הזה קניתי אותו ישר, מחכה לי על המדף ותורו יגיע בקרוב מאוד. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
name one
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
מצאתי שלפעמים ספרי עיון הם שיא האסקפיזם...
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
חחח... שטפתי
|
|
|
Mero
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
תודה
את הספר על ההיסטורה קראתי ומאוד אהבתי (למעט איזה חפירה באמצע על כימיה). עשית חשק לקרוא על הגוף. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
פרפר! לך תשטוף את הפה בסבון
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אהבתי את שני הספרים של ברייסון. הוא אשף כתיבה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
לאילו מילים גסות התכוונת? כפית? מוריס? מדעית? :-)
|
33 הקוראים שאהבו את הביקורת
