ביקורת ספרותית על הגוף - מדריך למשתמשים מאת ביל ברייסון
ספר טוב

---

#
ביל ברייסון שייך לכותבים שאפשר לכנות "משכילים לא-ממוקדים". הם אינם מתמחים בתחום מסויים. הם כותבים על תחומים שונים, לעתים מרוחקים זה מזה ככל שניתן. אלה כותבים שמתאפיינים ברמה גבוהה של סקרנות אינטלקטואלית ורמה נמוכה (יחסית) של מחוייבות לתחום. הם בעלי כישרון כתיבה ניכר עם מידה נאותה של הומור ויכולת ליקוט של עובדות ואנקדוטות שמלווה את כתיבתם. הם יכולים לכתוב כמו ברייסון על מדע (כמו הספר הזה) על היסטוריה, על סופר נערץ כנראה – לא קראתי את ספריו האחרים – במידה דומה של עניין לקורא.

הספר הזה – שבזכות הביקורת של אלון (תודה רבה) והמבצע בחנות הספרים האלקטרונים הישגתי, בתקופה בה אני דוחה מעלי יותר ספרים מאשר קוראת אותם. בניגוד לספרים אחרים עכשיו, התמדתי בקריאת הספר הזה ושבתי אליו ברצון אחרי הפסקות הכרחיות. הוא עוסק כמו שכולם מבינים בגוף האדם וסוקר אותו מלמעלה למטה, באופן מסודר אך לא נטול הפתעות. הרבה מהכתוב בספר ידוע לנו היום, אבל יש בו הפתעות קטנות והדגמות מעוררות השתאות על הגוף ותפקודיו.

מה ששמתי לב במיוחד הוא שני דברים: האחד הוא כמות הידע הענקית שהצטברה (בעיקר מהמאה הקודמת והלאה), המאפשרת רפואה טובה יותר למין האנושי (והארכת החיים לפעמים במידה בלתי-סבירה, שמאדירה לכאורה את הרפואה הזאת) הדוגמה לנושא הזה בולטת בטיפול הרפואי שהיה נפוץ עד המאה ה-19 וגלש כנראה גם למאה העשרים – הקזת-דם לכל מחלה [חשוב לציין שחלק מהחולים שעברו את הטיפול הזה החלימו. ואלה שמתו כתוצאה ממנו – נתפסו כחסרי סיכוי להחלמה... הטיפול הזה ניתן גם לאנשים לא חולים – נגיד למצביא לפני קרב, כדי "לנקות את הראש"]
הדבר השני הוא כמות הדברים שאין לנו מושג לגביהם והמומחים מפריחים לגביהם השערות שחלקן מתאמת וחלקן הן שטויות. לפעמים המצאה מוצלחת של טיפול יוצאת מכלל שליטה. לדוגמה פריחת הסטנטים (התומכות) בכלי הדם, שהפכת בתקופה מסויימת מוגזמת והתבררה במקרים רבים כטיפול מיותר ואף גורם נזק.

מה אפשר לומר על הספר? הוא כתוב היטב ועוסק במה שהכי מעניין אותנו – אנחנו... הכותבים מסוגו של ברייסון – בהם גם מלקולם גולדוול, דן אריאלי ונוח הררי – כותבים ספרים עבור סקרנים, שמעוניינים לדעת יותר בלי להתחייב ללמידה ממוסדת בנושא. אני חושבת שסופרים משכילים-לא-ממוקדים אלה הם תוצר הכרחי של התקופה הנוכחית, על שיטפון המידע המאפיין אותה, חלקו גולמי, חלקו שקרי, את חלקו יש לחלץ מכבלי המומחים והמתעניין מתקשה לנווט בתוך השפע שרק יחידי סגולה מסוגלים לעבד אותו. בכל מקרה נדמה לי שספרים מהסוג הזה (בניגוד לספרי עיון הנכתבים על ידי מומחים בתחום) הם חדשים יחסית בתחומי הספרות הפופולרית. הצורך בהם יצר סופרים שיכולים לספק אותו. הספר הזה הוא דוגמה לא רעה לספרים מהסוג הזה והוא בהחלט מתגמל את קוראיו.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הגוף - מדריך למשתמשים