#
<mark>ביל ברייסון</mark> שייך לכותבים שאפשר לכנות "משכילים לא-ממוקדים". הם אינם מתמחים בתחום מסויים. הם כותבים על תחומים שונים, לעתים מרוחקים זה מזה ככל שניתן. אלה כותבים שמתאפיינים ברמה גבוהה של סקרנות אינטלקטואלית ורמה נמוכה (יחסית) של מחוייבות לתחום. הם בעלי כישרון כתיבה ניכר עם מידה נאותה של הומור ויכולת ליקוט של עובדות ואנקדוטות שמלווה את כתיבתם. הם יכולים לכתוב כמו ברייסון על מדע (כמו הספר הזה) על היס

****





לעתים נדירות יוצא שאני קורא ספרי עיון, ובמיוחד בשנים האחרונות נסוגותי עוד יותר לעומק הספרות האסקפיסטית, לטובת ספרים שאין צורך לחשוב בהם ועליהם יותר מדי. גרג הורביצים קראתי ביי דה קילו, למשל. רק תביאו. ועוד כל מיני חטיפים מהירים שהגיעו איכשהו אל המדף שלי. יש ספרים שמחכים לי שם כבר ארבע-חמש שנים, ושלא הצלחתי אפילו להתחיל. אולי מתישהו יגיע זמנם, לכשתסתיים הבצורת הכרונית של יכולת הקריא

ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל? ובכן, אם את "כמעט הכל" אפשר לדחוס אל תוך ספר של 687 עמודים (559 ללא הנספחים), אז למה שלא אכתוב ביקורת ספרותית על הספר "ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל", אשר תימנה מספר שורות בודדות בלבד?

אז בקצרה: אני בדעת מיעוט לגבי הספר הזה. רבים מצאו בו ספר עמוס בפרטים מדעיים אך לצד זה גם נגיש לקוראים, קליל והומוריסטי, מה שיוצר בסופו של דבר ספר מדעי מרתק ומוצלח. אני, לעומת זאת, מצאתי

ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל, הספר הקודם של <mark>ברייסון</mark> שקראתי, היה אוסף מרשים של עובדות הנוגעות כמעט לכל דבר על פני כדור הארץ. אין רבים כמו <mark>ברייסון</mark> היכולים לתאר בחינניות ובהומור כמות כזו של מידע. הפעם זה גוף האדם.
כמה פעמים ביום, אתחיל כמו <mark>ברייסון</mark>, אתם מעפעפים? התחלתם למנות? יפה. תעצרו ב-14,000 וזה יהיה בערך המספר. בדקות זה יוצא 23 ובזמן הזה שאתם עיוורים לעולם, אלפי עובדות מהממות נסתרות מכם. לא שאתם

פרופורציות. זה העניין.
הנה, למשל, משנודע למי שנודע שהמרחק שלנו מהשמש הוא 150 מיליון ק"מ ולכן חם, הוא הלך והמציא את המזגן. פשוט עד כדי כך. אנחנו משכללים את זה ביצירת המרחקים הקצרים ביותר בין המזגן בבית למזגן באוטו ומשם למזגן בעבודה. ואם אין מזגן בעבודה? זה הזמן להחליף עבודה. 150 מיליון ק"מ בלבד זה בהחלט חם ומסרטן.
ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל הוא ספר מאלף. מניוטון ועד איינשטיין, מהאבל, מנדלייב, אב

ספר מסעות מתוק בעיקר לאנגלופילים כי הם יכולים לצחוק איתו על מקומות או אנקדוטות כאלה ואחרות. אך גם בלי להכיר ממש את אנגליה הוא נחמד ומצאתי את עצמי צוחקת בשקט אי שם ב 1 בלילה, כדי שבני הבית לא יתעוררו (אני קוראת לרוב לפני השינה). עם זאת יש קטעים מייגעים בספר כשהוא עובר מעיירת חוף אחת לשניה בדרום האי, עיירות שהן העתק מובהק אחת של השניה, והן שיעממו אותו ואותנו וכמה אפשר לקרוא על קו החוף הנפלא תחת גשם

הגוף, מדריך למשתמשים, <mark>ביל ברייסון</mark>
סוגה: מדע לייט
במילה אחת: תקציר למבחן באנטומיה
דירוג: 3 כוכבים

בקצרה: אנו מבלים את כל חיינו בגוף אחד, ובכל זאת לרבים מאיתנו אין למעשה מושג כיצד הוא פועל ומה מתרחש בו...
בספרו המבריק הקודם "ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכול" עסק סופר המדע הפופולרי <mark>ביל ברייסון</mark> ביקום ובמה שבתוכו. בספרו המבריק החדש הגוף הוא מפנה את המבט פנימה, בניסיון להבין את המכונה המפליאה שהיא אנ

בין אם אתם חולמים ביום מן הימים לבקר בבריטניה או אוהבים לקרוא ספרי מסעות אתם חייבים לקרוא את הספר הזה של <mark>ביל ברייסון</mark>, כשנכנסתי לחנות ספרים משומשים ואמרתי למוכר שאני אוהב לקרוא את הג'אנר הזה שבו אני ממש חש שאני "רואה עולם" עם מי שכתב/ה את הספר ואני מחפש לקרוא משהו שעוד לא יצא לי לקרוא הוא משום מה היה בטוח שכבר קראתי את הספר הזה.

כך שהמלצה שלי אליכם, אחרי שסיימתי לקרוא את הספר ורגע לפני שאני שם

מה דעתכם על ספר אחד שמכיל את כ----ל ההיסטוריה, את כל הפרה-היסטוריה, שמסביר את כל ההיבטים של העולם שאנחנו חיים בו, איך הכל נוצר, ואיך הגענו לכאן בכלל? אפשר לקרוא לו "החיים, היקום, וכל השאר". נכון שנשמע רעיון טוב? החיים קצרים, העבודה מרובה, ולמי יש כוח ללמוד גם אסטרופיזיקה, גם גיאולוגיה, גם ביוכימיה, גם אבולוציה וגם פרה-היסטוריה? אין זמן. ספר אחד, קצר מספר ממוצע של קן פולט, שיביא אלינו הכל, נשמע נהד