“# ביל ברייסון שייך לכותבים שאפשר לכנות "משכילים לא-ממוקדים". הם אינם מתמחים בתחום מסויים. הם כותבים על תחומים שונים, לעתים מרוחקים זה מזה ככל שניתן. אלה כותבים שמתאפיינים ברמה גבוהה של סקרנות אינטלקטואלית ורמה נמוכה (יחסית) של מחוייבות לתחום. הם בעלי כישרון כתיבה ניכר עם מידה נאותה של הומור ויכולת ליקוט של עובדות ואנקדוטות שמלווה את כתיבתם. הם יכולים לכתוב כמו ברייסון על מדע (כמו הספר הזה) על היס”

“**** לעתים נדירות יוצא שאני קורא ספרי עיון, ובמיוחד בשנים האחרונות נסוגותי עוד יותר לעומק הספרות האסקפיסטית, לטובת ספרים שאין צורך לחשוב בהם ועליהם יותר מדי. גרג הורביצים קראתי ביי דה קילו, למשל. רק תביאו. ועוד כל מיני חטיפים מהירים שהגיעו איכשהו אל המדף שלי. יש ספרים שמחכים לי שם כבר ארבע-חמש שנים, ושלא הצלחתי אפילו להתחיל. אולי מתישהו יגיע זמנם, לכשתסתיים הבצורת הכרונית של יכולת הקריא”

“ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל? ובכן, אם את "כמעט הכל" אפשר לדחוס אל תוך ספר של 687 עמודים (559 ללא הנספחים), אז למה שלא אכתוב ביקורת ספרותית על הספר "ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל", אשר תימנה מספר שורות בודדות בלבד? אז בקצרה: אני בדעת מיעוט לגבי הספר הזה. רבים מצאו בו ספר עמוס בפרטים מדעיים אך לצד זה גם נגיש לקוראים, קליל והומוריסטי, מה שיוצר בסופו של דבר ספר מדעי מרתק ומוצלח. אני, לעומת זאת, מצאתי”

“ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל, הספר הקודם של ברייסון שקראתי, היה אוסף מרשים של עובדות הנוגעות כמעט לכל דבר על פני כדור הארץ. אין רבים כמו ברייסון היכולים לתאר בחינניות ובהומור כמות כזו של מידע. הפעם זה גוף האדם. כמה פעמים ביום, אתחיל כמו ברייסון, אתם מעפעפים? התחלתם למנות? יפה. תעצרו ב-14,000 וזה יהיה בערך המספר. בדקות זה יוצא 23 ובזמן הזה שאתם עיוורים לעולם, אלפי עובדות מהממות נסתרות מכם. לא שאתם”

“# ביל ברייסון שייך לכותבים שאפשר לכנות "משכילים לא-ממוקדים". הם אינם מתמחים בתחום מסויים. הם כותבים על תחומים שונים, לעתים מרוחקים זה מזה ככל שניתן. אלה כותבים שמתאפיינים ברמה גבוהה של סקרנות אינטלקטואלית ורמה נמוכה (יחסית) של מחוייבות לתחום. הם בעלי כישרון כתיבה ניכר עם מידה נאותה של הומור ויכולת ליקוט של עובדות ואנקדוטות שמלווה את כתיבתם. הם יכולים לכתוב כמו ברייסון על מדע (כמו הספר הזה) על היס”

“**** לעתים נדירות יוצא שאני קורא ספרי עיון, ובמיוחד בשנים האחרונות נסוגותי עוד יותר לעומק הספרות האסקפיסטית, לטובת ספרים שאין צורך לחשוב בהם ועליהם יותר מדי. גרג הורביצים קראתי ביי דה קילו, למשל. רק תביאו. ועוד כל מיני חטיפים מהירים שהגיעו איכשהו אל המדף שלי. יש ספרים שמחכים לי שם כבר ארבע-חמש שנים, ושלא הצלחתי אפילו להתחיל. אולי מתישהו יגיע זמנם, לכשתסתיים הבצורת הכרונית של יכולת הקריא”

“ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל? ובכן, אם את "כמעט הכל" אפשר לדחוס אל תוך ספר של 687 עמודים (559 ללא הנספחים), אז למה שלא אכתוב ביקורת ספרותית על הספר "ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל", אשר תימנה מספר שורות בודדות בלבד? אז בקצרה: אני בדעת מיעוט לגבי הספר הזה. רבים מצאו בו ספר עמוס בפרטים מדעיים אך לצד זה גם נגיש לקוראים, קליל והומוריסטי, מה שיוצר בסופו של דבר ספר מדעי מרתק ומוצלח. אני, לעומת זאת, מצאתי”

“ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל, הספר הקודם של ברייסון שקראתי, היה אוסף מרשים של עובדות הנוגעות כמעט לכל דבר על פני כדור הארץ. אין רבים כמו ברייסון היכולים לתאר בחינניות ובהומור כמות כזו של מידע. הפעם זה גוף האדם. כמה פעמים ביום, אתחיל כמו ברייסון, אתם מעפעפים? התחלתם למנות? יפה. תעצרו ב-14,000 וזה יהיה בערך המספר. בדקות זה יוצא 23 ובזמן הזה שאתם עיוורים לעולם, אלפי עובדות מהממות נסתרות מכם. לא שאתם”