ביקורת ספרותית על משכילה - סיפור אמיתי מאת טארה וסטאובר
ספר טוב

---

בסקירה הקודמת שלי, על הספר "חוט של כסף", כתבתי שאני צריך לחזור לקצת ריאליזם ספרותי. אז בספר הזה הוא מגיע במנות גדושות.

לא אאריך בסיפור המסגרת, קודמי עשו זאת היטב. מדובר בסיפור חיים אישי הכתוב בגוף ראשון של נערה בשם טארה המתאר את חייה במשפחה מעורערת ובמציאות חיים בלתי נתפסת, ואת הדרך להיחלץ משם. מדובר במשפחה מורמונית אמריקאית שבראשה אב שחי עם הפרעה נפשית קשה (כנראה דו-קוטביות), יחד עם תפיסה קיצונית של הנצרות המורמונית. התוצאה: איש קשה, מניפולטיבי, מעין רודן משפחתי שחי בתודעה קונספירטיבית של המציאות. לצידו אֵם קצת פחות מטורפת, אבל כנועה ולא דומיננטית, ויש גם אח מטורף. האב עצמו נמנע מכל קשר למוסדות המדינה, ושולל כל השכלה פורמלית מסודרת מילדיו. מגרש הגרוטאות המקומי, על שלל תאונות העבודה המחרידות המתוארות בספר לפרטי פרטים, הוא מקום העבודה שלו, ובעל כורחם, גם של ילדיו.

לגדול באטמוספירה כזו זה לא רק סוג של מלכודת פיזית, מדובר בעיקר במלכודת מנטלית, מלכודת תודעתית. נכון, כל אדם חווה את העולם דרך עיניו, משפחתו, השקפת העולם שהקנו לו, אך לרוב האנשים יש את הסיכוי ואת היכולות להתקדם, לקנות דעת, לפתח חוש ביקורת ולרכוש תפיסה מורכבת של המציאות. כזו שמכירה בצורות חיים אחרות ונחשפת לאפשרויות מגוונות. העולם שטארה גדלה עליו הוא כמעט לא חדיר למציאות כפי שהיא, והמעט שחודר פנימה מגיע רק דרך המסננים של אביה. בדיעבד כשהיא מנתחת את האירועים, היא גם חווה קושי לברור את הפרטים הנכונים אל מול המדומיינים, או אל מול אלו שנערכו תודעתית על ידי משפחתה בצורה מניפולטיבית.

לא מדובר בפנינה ספרותית, זה לא העניין של הספר. מדובר בסיפור חיים יוצא דופן, תיאור פשוט, כמעט עיתונאי, של החיים כפי שטארה חוותה אותם, ובעיקר על הקושי האדיר, אבל גם על היכולת להצליח לצאת מתוך כלוב מנטלי, תודעתי, משפחתי שכזה. המסר המרכזי הוא כמובן, אם אתם רוצים לשחרר מישהו תעניקו לו השכלה. או במילים אחרות: מידת החופש של האדם גדלה ככל שהמחשבה שלו משוחחרת. והכוח המשחרר נמצא בידע ובתבונה. אלא שגם כאן צריך לסייג ולומר שגם בקניית ההשכלה צריך זהירות, שהרי מניפולציות קיימות כמובן בכל מקום, גם באקדמיה ובמוסדות להשכלה גבוהה, אבל זה כבר נושא אחר כמובן.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על משכילה - סיפור אמיתי