ביקורת ספרותית על משכילה - סיפור אמיתי מאת טארה וסטאובר
ספר מעולה

---

אחד היתרונות בחברות במועדון הקוראות שלי הוא האפשרות לקרוא ספר פעם נוספת. החיים עמוסים, אנחנו ממהרים ורשימות הקריאה (למי שמתחזקים אותן) הן אינסופיות. לכן בחירת ספר שכבר קראתי לדיון במועדון הקריאה מהווה אפשרות לחזור שוב לספר בעיניים חדשות.

הקריאה הראשונה שלי של הספר "משכילה" מאת טארה ווסטאובר התמקדה בעיקר בפן החברתי, דתי, ומגדרי. החיים ההזויים/מוטרפים של טארה, אחיה ואחיותיה במסגרת משפחתית של הורים שחיים מחוץ למסגרת "off gridders" כפי שהם מכונים בארה"ב. אנשים שדוחים את השילטון הפרדלי, ביחד עם הטכנולוגיה, החינוך הציבורי, המדע ורפואה. הם מתפרנסים בקושי מעבודות שחורות, לא רושמים את ילדיהם כשנולדו ומתכוננים באובססיביות ליום הדין הקרב ובא. כל זה, בתופסת קורט מורמוניות מיזוגנית וקמצוץ של מחלת נפש בלתי מאובחנת, וקיבלנו סיפור מרתק על ניסיון להיחלץ ממשפחה מעורערת/כת חונקת.

בקריאה השנייה בעיקר הבחנתי בתופעת ה"גזלייטינג" ערעור תפיסת האמת והמציאות של טארה ע"י משפחתה. יש כאן מקרה קיצוני ומתועד של הורים נרקסיסטיים, בעיקר האב, בשיתוף פעולה מלא של האם,אח מתעלל וכמה אחאים פאסיביים שמוציאים את טארה מדעתה וגורמים לה נזק בל יתואר ע"י ערעור מתמיד של תפיסת המציאות שלה והכחשת אירועים שקרו, תועדו ולעיתים אף נחוו ע"י עדים נוספים. אני לא חושבת שיצא לי לקרוא כזה תיעוד מזעזע של גזלייטינג במשפחה ולתוצאות ההרסניות שלו. עוד נקודה שהפתיעה אותי היא האהבה העצומה של טארה למשפחתה והניסיונות שלה לשוב אליהם, להתפייס ולהשתייך למרות כל מה שהם עוללו ומעוללים לה.

מבחינתי הספר הזה הוא חוויה רגשית מטלטלת הכתובה באופן מרשים ומלא אהבה למשפחה ולנוף ילדותה של המחברת שאולי יצאה מאיידהו אך איידהו מעולם לא יצאה ממנה.

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על משכילה - סיפור אמיתי