ביקורת ספרותית על הטיגריס הלבן מאת ארווינד אדיגה
ספר טוב

---

טוב, ספרות יפה זה לא, כפי שגם הוצאת ידיעות אחרונות דאגה לשדר ללקוח הפוטנציאלי באמצעות בחירת עיצוב עטיפה זול, עם מבחר ציטטות קלישאתיות נלהבות מתוך מאמרי ביקורת על הספר, ועל ידי שבחרה להגדיל בכח את מספר דפיו של הספר ע"י פונט ענק וריווח מוגזם בין השורות.
לענין המהות: מבחינה צורנית, הסיפור, דרך הכתיבה, הסגנון, זהו ספר פשוט ולא מאתגר. אבל תוך כדי קריאה צצות הרבה עובדות מרתקות על הודו, על הנוצץ לעומת העוני, על הקאסטות, על השחיתות השלטונית. ואז גם מתווספות כמה תובנות אנושיות, למשל על הפער שעשוי להיות בין רמת האינטילגנציה של משרת מקאסטה נמוכה בהודו לאופן שבו הוא נתפש ע"י המעסיק שלו, שלא לאמר האדון שלו. יש לספר דינמיקה שעודדה אותי לקרוא אותו מהר יותר משאני נוהג לגבי ספרים אחרים, הזכיר לי את השקיקה בה קראתי בימי הראשונים כילד קורא ספרים.
התלבטתי אם לדרג את הספר בשלושה או ארבעה כוכבים, כי הדירוג שמגיע לו הוא ביניהם. כפי שניתן לראות ההכרעה נפלה על ארבעה כוכבים :)

» ביקורות נוספות של אחד
» ביקורות נוספות על הטיגריס הלבן