ביקורת ספרותית על צופן דה וינצ'י מאת דן בראון
בזבוז של זמן

---

התחלתי לקרוא בתקופה שבה היה "הייפ" מטורף על הספר וכ-ו-ל-ם המליצו עליו. כחובבת אמנות מושבעת (ובעיקר ציור)התחלתי בציפיה למצוא שם פרשנות חדשה ומסעירה על יצירות אמנות ובראשן "הסעודה האחרונה", אבל לאחר שליש נטשתי. הבעיה הכי גדולה שהיתה לי עם הספר הזה, מעבר לכך שלא מצאתי שם את העומק שחיפשתי מבחינת ההתייחסות ליצירות האמנות, זה שהוא פשוט כתוב כמו תסריט לקולנוע. כתיבה פשוטה ורדודה להחריד, הכי רחוק ממה שאפשר לכנות "ספרותית". ובאופן אישי יש לי בעיה עם ספרים כאלה שכן בכל זאת אני מצפה מספר שיהיה כתוב באופן שיסב לי הנאה אסתטית ואינטלקטואלית במהלך הקריאה, ישאיר קצת מרווחים לדמיון ובטח ובטח לא יגרום לי להרגיש כאילו אני מקבלת דיווח. לא צפיתי בסרט אבל אני מרגישה שבמקרה הזה - עדיף לצפות בו מאשר לקרוא את הספר שכן אין שום יתרון או ערך מוסף בקריאה על פני הצפייה בסרט.

» ביקורות נוספות של נטעלי
» ביקורות נוספות על צופן דה וינצ'י