הסיפור היפהפה הזה מספר את סיפורה של שירה, בוגרת אולפנה, המגיעה ממשפחה ציונית דתית מבאר שבע. שירה לא רצתה להתגייס כמו חברותיה לשרות הלאומי, היא רצתה לתרום את חלקה במשהו יותר משמעותי מבחינתה, וכך הגיעה למשטרה, ושם מציבים אותה עפ"י בקשתה ביחידה קטנה המשויכת למשטרה ונקראת מחלקת נעדרים קרים בירושלים. שם נמצאים כל אותם תיקי החקירה של נעדרים שנותרו פתוחים, אותם אנשים שיום אחד נעלמו כלא היו. לא חיים, לא מתים - נעדרים קרים.
שירה צוללת לתוך חייהם של אותם נעדרים. מנסה לדוג עוד בדלי רמזים שאולי נקברו אי שם. מתחקה אחר אורחות חייהם, משפחותיהם, והמרדף הזה אחרי איזו תשובה שאולי תחתום את התיק. בתוך החיפוש הזה תגלה שירה את עצמה ותבחן את חייה תוך כדי הדרך הדוממת בדרך כלל במחלקת נעדרים קרים.
לכל אורכו של הסיפור אסף קוגלר מוציא את שירה מאזור הנוחות שלה. בת האולפנה הצנועה שניחנה באינטליגנציה רגשית גבוהה וסקרנות בריאה, תעמוד בגבורה בכל הדברים שייקרו בדרכה, היא תתנסה בדברים שהיו רחוקים מעולמה, ותתחבר עם אנשים שלא היתה פוגשת בחייה הקודמים. קוגלר סיפר סיפור הנכתב היטב בעין בוחנת ורגישה, והוא יודע בדיוק על מה הוא כותב.
דמויות המשנה שבדרך כלל משמשות כתפאורה לדמות המרכזית ומתעמעמות עם הזמן , זכו אצל קוגלר לטיפול אוהב ועיבוי, וקיבלו חיים משלהן והן לגמרי עומדות בזכות עצמן. גם אם יש סימן שאלה המרחף לכל אורך הקריאה ואולי סוחב את הספר לסוגת ספרי המתח - אני ראיתי בו הרבה יותר. תוך כדי סיפור קולח שנקרא בשקיקה הכניס קוגלר בדלת האחורית נושאים שנחשבים נפיצים בחברה הישראלית ולא מחליקים בגרון בקלות לכולם, כמו יחסי דתיים וחילונים, יחסי יהודים וערבים ולהט"ב וטיפל בהם בדיוק כמו שצריכה להיראות חברה מתוקנת. וכל דמות בספר הזה מייצגת מגזר הכל כך מאפיין אותנו.
ולסיום קצת על הכריכה, כי אי אפשר שלא. כריכה טובה, כזו שעושה את העבודה כמו שצריך, היא כמו קדימון קצר הבא לספר קצת על התוכן. ניב תשבי המאייר עשה פה עבודה מדהימה! הרבה מחשבה ודיוק יש פה. באיור הלכאורה מינימליסטי, הצליח תשבי לאייר את דמותה של שירה על כל המאפיינים שלה. שירה נמצאת במרכז בעוד משני צדדיה יש מעין מסגרות, והיא מתנהלת בין שני העולמות. בין הקודש לחול, בין הנוכחים לנפקדים.
הספר הזה הוא בדיוק מסוג הספרים שלא רוצים לסיים אותו, אבל מצד שני אי אפשר להניח אותו מהיד.
איזה כיף למי שעדיין לא קרא אותו! ואם ככה נקרא ספר ביכורים, יש למה לצפות. (אבל אל תיתן לנו לחכות הרבה בבקשה)
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
