ביקורת ספרותית על ארץ אחרת מאת ג'יימס בולדווין

---

בחודשים האחרונים אני מחלק את זמני בין העבודה שאינה נגמרת להוצאת ספר החדש שלי שעומד לצאת לאור בקרוב ובתווך אני קורא ספרים ללא ליאות. אני מנסה לכתוב מילים וסיפורים אבל אני כול כך עמוס במילים ובתנועות מהספר החדש כך שגופי מתקשה להוציא לאור מילים חדשות. אני קורא כי אני לא ראה אפשרות אחרת לשרוד את הימים המזורגגים האלה, סגר, קורונה וחמסין שמפוצץ אותך בלי רחמים אז בלילה בשעות מוקדמות אני נזרק למיטה שוכב מתחת למאוורר התיקרה וקורא. השכם בבוקר אני קם לרוץ חוזר ספוג זיעה ולפני נסיעה לעוד יום עבודה אני פותח ספר וקורא מספר עמודים נוספים.
ג'ימס בולדווין כתב ספר של דור שלם. דור אמריקאי של תקופה שבה הכול התרחש מוקצן וחד יותר. מיניות עזה, גזענות נוכחת, תיסכול ואמת קשה שאומרת שלבסוף יש צבע שחור וצבע לבן והם לעולם לא יחיו יחד בהרמוניה.
זהו הספר שני של בולדווין שקראתי אחרי 'החדר של ג'ובאני' המעולה. את הספר קראתי באיטיות, בהתחלה היה בו משהו לא פתיר עבורי, היו בו חלקים שלקח לי זמן להתחבר להם( אולי אני הבעיה). ממש הרגשתי שהספר מתעתע. אולי כי הייתי שקוע בקריאת ספרות סקנדינבית הפחות חושנית וצבעונית והרבה יותר מדודה ומדויקת. אבל בהדרגה נסללה עבורי הדרך ובאמת כמו שקראתי באחד הביקורות זה ספר שמספר על דור שכולו מלא כוונות טובות ומחשבות רעות, דור מבולבל וכועס. לא סתם אדון בולדווין היה פורץ דרך אפרו אמריקאי. הוא כותב ללא ליאות, לא עוצר את המילים כלל. כותב כאילו הזמן שלו בעולם מדוד. ובאמת בזמנים של שנות השישים להיות שחור והומוסקסואל זה עניין לא פשוט. לפרקים הרגשתי שהוא מעין גורו כתיבה של סופרים אמריקאים חדשים שאני מאד אוהב. ג'ונתן פראנזן וג'ונתן ספרן
הספר תפס אותי מרותק ברגעים מסוימים והיו גם פעמים שנטשתי אותו עבור קריאת ספר אחר אבל כשחזרתי אליו ערני ובשל יותר, הספר ריתק אותי מאד והגיבורים בהחלט העסיקו את מחשבותיי. בהחלט ניתן לומר שלאחר תקופת קריאה סקנדינבית שבא קראתי סופרים שונים פחות ראוותנים וטווסים בולדווין בהחלט הוא סופר ראוותן טווס אבל ידע לכתוב כמו הרוח ומותיר את הקורא מרותק ומסוקרן. ספר מומלץ.

» ביקורות נוספות של דרור
» ביקורות נוספות על ארץ אחרת