התמונה שעל הכריכה הקדמית מייצגת נאמנה את נושא הספר. נערה שחורה עם עיניים ירוקות, עדוייה במסיכה. מבט הקורא על התמונה משתהה עד שפשרה מתחוור: המסיכה אינה לבנה או שחורה כמצופה, אלא טפט בעל רקע תכול עם תמונות של פרחים יפים וצבעוניים, מין מארג חיים מלא, שנחתך על ידי תווי הפנים השחורים של לובשת המסכה.
וזהו אולי נושא הספר. אין כאן עוול שנעשה לאישה שחורה על ידי לבן או לבנים, ואין כאן עימות בינגזעי, אלא תיאור ממשק חברתי בין גברים ונשים משני הגזעים בתערובת בוהמית בניו יורק.
למרות שיש פתיחות וקבלה בין הנפשות הפועלות, הרי, מערכת של חינוך, אינדוקטריניזציה תרבותית, וניסיון חיים מכריע את הכף בהרבה מקרים.
זה הזמן להציג את הדמויות: ריצ'ארד וקאס אשתו הם זוג לבנים. ריצ'ארד מוציא לאור את ספרו הראשון,דבר שדוחף אותו במעלה המדרגות הכלכליות, הוא אינו זונח את חבריו, ויואלדו הלבן ואיידה השחורה, אחותו של רופוס, זמר ומשורר מצליח .. עד שהוא מצליח להרוס את חייו ובת הזוג שמסתפחת אליו. התאבדותו יוצרת צונמי קטן בקרב חבריו ומשפחתו הקרובה.
ניו יורק של התקופה , חלוקה בצורה ברורה לאפטאון, העיר העילית, לבנה ועשירה, מול דאונטאון, העיר התחתית, שחורה וצבעונית.
למרות הפתיחות,האמתית בין גיבורינו, הרי שמטען הגזע רובץ על המשתתפים בעלילה וכמו ענן ערפל הוא מפעפע לכל נימה וצעד של האנשים, במיוחד ברגעים טבעיים של משבר בין בני זוג.
איידה מפלרטטת עם סוכן אומנים, וזה מערער את הביטחון של ויואלדו. איך קאס אומרת " כמה הבדל יש בין לחלום על משהו לבין להתמודד אתו".
אמירה ניטרלית של ויואלדו מתורגמת אצל איידה לבכי ועלבון :" למה היית צריך להגיד את מה שאמרת? הכל היה בסדר ...עד שאמרת את זה. אני לא יותר מזונה בעיניך.....לבנים מנוולים, כולכם אותו הדבר."
ג'יימס בולדווין, כתב ספר בשל.
אחד המבחנים של ספר כזה היא היכולת לתאר אהבה ומעשי האהבה במינון ועוצמה נכונים ומרגשים, דבר שמספק סיבה טובה לקריאת הספר.
יופיו ועוצמתו של הספר ביכולת לתאר קונפליקטים "משפחתיים נורמליים" תוך סופר פוזיציה של הבעיה הבינגזעית בכישרון רב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
