ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 בנובמבר, 2020
ע"י ספיר
ע"י ספיר
הספר מתרחש ביקום של סדרת "בני הנפילים" (The Mortal Instruments), ומבחינה כרונולוגית הוא נמצא בין הספרים השלישי והרביעי ("עיר של זכוכית" ו"עיר של מלאכים נופלים").
הדמויות הראשיות בספר הן אלק לייטווד, צייד הצללים, ומגנוס ביין, המכשף העליון של ברוקלין. בעוד שתחילת מערכת היחסים שלהם מתוארת בסדרת בני הנפילים, הספר לוקח אותנו לטיול רומנטי קצר באירופה בו הם מנסים לבנות את מערכת היחסים ולקדם אותה לאחר המלחמה והאירועים המתוארים ב"עיר של זכוכית".
מערכת היחסים בין אלק למגנוס היא בעייתית מלכתחילה, משני היבטים עיקריים. הראשון הוא העובדה שבעוד אלק הוא צייד צללים, מבני המלאך, מגנוס הוא מכשף- בנו של שד, אחת משוכני התחתיות. השני (ובעיניי הוא המשמעותי מבין השניים)- אלק הוא בן תמותה, בעוד מגנוס הוא בן אלמוות. זה בעייתי גם במחשבה על העתיד, אבל בעיקר על העבר- מגנוס חי מאות שנים, בהן קרו לו דברים רבים שהוא מעדיף לשמור לעצמו. הבעיה הזו צפה ועולה לאורך הספר. כת מוזרה הסוגדת לשדים מתחזקת ופוגעת בשוכני תחתיות, ונראה שמגנוס מילא בה תפקיד מרכזי בעבר. המתח בין הניסיון של אלק ומגנוס לטפל ולעצור את הכת, לבין הרצון של מגנוס לשמור לעצמו מידע על העבר שלו משפיע על מערכת היחסים הדי בוסרית שלהם, בעוד הם מנסים לעבוד עליה.
***
למי הספר מיועד? הסדרה בגדול מיועדת לנוער ומבוגרים. באופן כללי הסדרה אינה חפה מאזכורים מיניים, וגם כאן יש לא מעט אזכורים. לא הייתי ממליצה לילדים.
חייבת לציין שלקסנדרה קלייר היה חשוב ליצור מערכת יחסים להט"בית בסדרת ספרי נוער ולהעלות אותה על הכתב, היא מדברת על כך ב"תודות" בסוף הספר, שהפעם עניין אותי לקרוא.
***
מצד אחד, נהניתי מאוד לקרוא את הספר. הוא מצחיק וכיפי, מעניין וסיימתי אותו ממש מהר (אפילו הפרתי בשבילו את חוק ה"לקרוא רק בשבת" שלי). מצד שני, העלילה די מופרכת בסך הכל, ופחות אינטואיטיבית וזורמת מספרים אחרים. נראה שהעלילה מורכבת מ"הפרעות": ניסיון לרומנטיקה? משהו מפריע לזה. זה פחות או יותר מה שמקדם את העלילה, וזה מאוד הפריע לי כקוראת. בנוסף, הצלחתי לנחש הרבה דברים שהיו אמורים להפתיע אותנו לאורך הספר, מה שקצת תסכל אותי כי אני מאוד אוהבת פלוט טוויסט טוב :)
חשוב לי לציין שאהבתי את הפוקוס על אלק ומגנוס, ששניהם דמויות מיוחדות בעיניי (אלק מהמם, בואו), שלא קיבלו מספיק במה בסדרת "בני הנפילים". אני כן מתחברת לניואנסים הרגשיים ולהתחלה של מערכת יחסים חדשה, הגישוש הזה וההיכרות. בהקשר הזה- הכתיבה מקסימה.
אני חושבת שכל מערכות היחסים הזוגיות בספר הזה הן להט"ביות, שמצד אחד זה מעניין ומצד שני מרגיש כמו משהו מאוד מכוון ופחות טבעי.
תרגום- היה לי לא קל לקרוא את הספר. אחד הדברים שתסכלו אותי היה שבעוד כותרת הספר (The Red Scrolls of Magic) תורגמה ל"מגילות הכשף האדומות", הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים באזכור של זה בגוף הספר הן מוזכרות כ"מגילות הקסם האדומות". בהמשך הן משתנות למגילות הכשף האדומות. זו רק דוגמא אחת, לאורך הספר היו הספר בעיות הגהה- אותיות חסרות, מילה שתורגמה לא נכון, או מילים שתועתקו ולא תורגמו ("דקדנטי" זו לא מילה בשימוש נפוץ בעברית!). אני חושבת שהיה אפשר לשפר בהיבט הזה (הסקירה פורסמה במקום נוסף, שם נציגת ההוצאה הגיבה ואמרה שיתייחסו לזה במהדורות עתידיות).
***
לסיכום: אמנם הספר לא הספר הכי טוב שקראתי מבחינה עלילתית, אבל הוא עדיין מצחיק וכיפי לקריאה. כתיבת הרגשות ומערכת היחסים בין אלק למגנוס מעניינת וטובה מאוד בעיניי, ובסך הכל אני ממליצה לקריאה קלילה וללא ציפיות גבוהות מראש.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
