ביקורת ספרותית על מגילות הכשף האדומות - קללות קדמוניות #1 מאת קסנדרה קלייר
ספר מעולה

---

***מגילות הכשף האדומות – קללות קדמוניות 1***
אמ;לק: כן או לא? החדשות הטובות הן שהספר התעלה על כל ציפיותיי המוגזמות! החדשות הרעות הן שאולי תתלהבו פחות ממני אם לא קראתם כמה ספרים בעולם בני הנפילים קודם – ספציפית לפחות את שלושת הספרים הראשונים של "כלי התמותה", ורצוי גם את טרילוגיית "מכשירי התופת"
#מושלם
תקציר מגב הספר:
מגנוס ביין, הקוסם (קוסם? קוסם?! הוא מכשף! וורלוק באינגליש! מה לא בסדר איתכם אנשים?!) העליון של ברוקלין, התחיל לצאת סוף-סוף עם צייד הצללים אלק לייטווד, וטיול רומנטי קצר הוא בדיוק מה שהם צריכים. אבל כשהם מגיעים לאירופה מתברר שהנוף פחות פסטורלי משציפו. כת מסתורית שסוגדת לשדים פוגעת בשוכני תחתיות, וכל הסימנים מעידים שמגנוס מילא בה תפקיד מרכזי בעבר. אלק ומגנוס יודעים שעליהם לעצור את הכת לפני שתגרום נזק נוסף, אך עם כל צעד שהם עושים נחשפים עוד ועוד פרטים על עברו של מגנוס - סודות שהוא מעדיף לא לחלוק עם איש, במיוחד לא עם אלק. האם יצליחו להמשיך לתפקד כזוג, בחיים ובקרב? ואולי השדים של מגנוס (שדים הבנתם? ווינק-ווינק) כבר כובלים אותו בקשרים אחרים?
ומה אני חשבתי:
מגנוסמגנוסמגנוסמגנוס!
ולמי שלא קרא עד כה אף סדרה בעולם בני הנפילים ואין לו מושג על מה אני מדברת: תדמיינו את קלאוס מ"אמברלה אקדמי" – עם ההתנהגות המטורפת והמגניבות והשנינות וחוסר הטקט והכל (ונשבעת לכם שחשבתי על ההשוואה הזאת (טוב, נו, חבר חשב) לפני שהגעתי לקטע בו מתברר שיתכן שמגנוס הקים כת בטעות) – רק עם קצת יותר אחריות ומודעות עצמית, בלי סמים (אני תמיד אומרת שמי שצריך עזרים כימיים כדי להיות משוגע הוא פשוט לא משוגע מספיק), ועם הרבה יותר סטייל ונצנצים: מגנוס.
למי שלא ראה אמברלה אקדמי ואין לו מושג על מה אני מדברת: אע, איך אני אמורה למצוא שפה משותפת עם נבערים חסרי תרבות שכמוכם?
בכל אופן, זה מגנוס, ועליו הספר הזה!
אה, וגם על אלק.
וידוי: לא חיבבתי במיוחד את אלק בספרי בני הנפילים הקודמים. לא שנאתי אותו או משהו, אבל הוא תמיד עשה עליי רושם...דמוי ארני מקמילן מה"פ כזה? וכאילו, יש גבול עד כמה אפשר לחבב את ארני.
וידוי שידהים אתכם אפילו יותר: גם על השיפ המכונה בפי המעריצים "מאלק" לא עפתי מעולם. אף פעם לא קניתי את העניין הזה של "הפכים משלימים", ובבני הנפילים נראה שק"ק אפילו לא עשתה מאמץ לגרום לו להישמע הגיוני. Sure, מרגע שהם כבר היו ביחד, היא טיפלה בצורה מעמיקה ורגישה בכל הבעיות הנובעות מקשר בין בן תמותה לבן אלמוות, בין המקבילה הפנטזית של בן של שוטר ובן של מאפיונר, ובין נער תמים וחסר נסיון לנער עתיר בטחון עצמי ומנוסה היטב – אבל היא מעולם לא ענתה על השאלה של *למה*: איך קורה שאלק הרציני, השקט ו"הילד הטוב" מתאהב במישהו שעושה יותר רעש ונצנצים מזמרת פופ ממוצעת? איך קורה שמגנוס הפרוע והמוחצן מתאהב במישהו כל-כך ביישן ומופנם? (אה, כן, יש לו עיניים כחולות ומגנוס אוהב עיניים כחולות. אוי נו באמת). כל מה שאנחנו יודעים על הפגישה הראשונה שלהם הוא איפה זה קרה. אנחנו לא יודעים אפילו מי פתח עם מי בשיחה, שלא לדבר על תוכן השיחה. אנחנו לא יודעים מתי קרתה הנשיקה הראשונה שלהם! יום בהיר אחד פשוט הציבו אותם בפנינו כעובדה: היי שומעים קוראים יקרים אז רציתי להביא מכשף שיעזור לגיבורים, ספציפית את מגנוס כי הוא באמת מקסים, אבל הדרך היחידה בה יהיה רימוטלי אפשרי לוגית ששוכן תחתיות יעזור לציידי צללים היא אם הוא מאוהב באחד מהם, אז אממ הוא ואלק מאוהבים מעכשיו. פשוט תקבלו את זה סבבה?
ידעתי שכרונולוגית הספר הזה מתרחש במקביל ל"עיר של מלאכים נופלים", כלומר אחרי שאלק ומגנוס כבר הכירו והתאהבו, ובכל זאת קיוויתי לקבל חתיכה או שתיים של פלשבקים מה-origin story שלהם, שיגרמו להיווצרות הקשר בינהם להרגיש יותר...מתקבלת על הדעת? זה לא קרה, אבל להפתעתי העצומה כשסיימתי אותו גיליתי שמאלק בכל זאת השתחלו איכשהו לטופ 5 מערכות היחסים הספרותיות האהובות עליי. פשוט כי הספר לימד אותי להכיר אותם: אלק הפסיק להיות מיסטר מטאטא-תקוע-לי-בתחת שתמיד ראיתי בו, והתברר שמתחת לגישה הרצינית והרשמית שלו הוא פשוט חנון נבוך ומביך חברתית, בדיוק כמוני. הוא לא נרתע מאנשים מנצנצים ומופלאים עם חוש אופנה משובח, הוא פשוט לא יודע איך להתנהג בחברתם ולומר להם שהם מוצאים חן בעיניו. וגם במגנוס, מהצד השני, יש חלקים רציניים. אף אחד הוא לא *רק* ילד מסיבות, וזה שמישהו נהנה במסיבות לא אומר שכל מה שהוא רוצה בחיים זה סטוצים עם ילדי מסיבות אפילו יותר מסיבתיים (אם נחזור שוב לקלאוס מאמברלה אקדמי, שימו לב שגם אצלו, מכל המבחר העומד לרשותו, אהבת האמת העל-זמנית היתה דוקא דייב).
אחרי שהכרתי אותם כבר לא היה אכפת לי מי הזמין את מי לדייט הראשון (זה היה אלק, אגב!) או מי יזם את הנשיקה הראשונה או מה עבר להם בראש בפעם הראשונה שהם נפגשו, כי מה זה משנה איך הם קלטו עד כמה הם מתאימים? העיקר שהם קלטו, ואנחנו הקוראים פונקנו במערכת יחסים שלא רק עוברת את מבחן האמינות המכריע (=לא גורמת לי לגלגל עיניים אפילו פעם אחת) אלא אפילו קצת ממיסה אותנו במתיקות שלה.
אבל למה, הו למה, קאט (זאת אני, מדברת אל עצמי), את משתפכת על הרומאנס? זה *ממש* לא ספר רומאנס – אלא ספר פנטזיה עתיר שופע כל מה שחובבי פנטזיה מסוגלים לרצות!
א. מתח ואקשן ופעולה וסצינות קרב מהממות עם שדים (בחיי שאני יכולה פשוט לשבת ולקרוא קרבות ציידי צללים vs שדים במשך ימים שלמים)...וגם טוויסט צפוי באופן בלתי-נסבל, אבל בואו נהיה כנים עם עצמנו, באיזה ספר פנטזיה *אין* טוויסט צפוי באופן בלתי-נסבל? טוב, האמת שיש כמה, אבל זאת לא הנקודה! הנקודה היא שטוויסטים חשובים בספרים בלשיים. בספרי פנטזיה הם (לדעתי) תוספת נחמדה ותו לא. האם טוויסטים צפויים מנעו מאיתנו להתאהב בלונר כרוניקלס? האם העובדה שממש ידענו את הסוף של "החולם" כי הוא היה ליטרלי כתוב במפורש בפרולוג מנע מאיתנו לסגוד לו? לא ולא.
ב. שנינות מטורפת – ההתחלה אמנם קצת קרטעה מבחינה שנינותית (מנחשת שזה היה החלק שעליו אחראי הווסלי צ'ו הזה? כמעט באותה וודאות בה אני מנחשת ש"ריסיו של אלק היו ארוכים, עבים וכהים. הם התעקלו עד שנגעו בחלק העליון של עצמות לחייו" היה של ק"ק. סירייסלי ק"ק מתי די עם אובססיית הריסים הזאת?) אבל בערך בשליש ספר התחלתי להתפקע מצחוק ולא יכולתי להפסיק. זה היה ממש מביך.
ג. דמויות אהובות – בנוסף לעובדה המבורכת שקליירי וג'ייס (שתי הדמויות הכי מעצבנות בעולם הזה) נשארו בבית, קפצו לביקור הרבה דמויות משניות שתמיד רצינו מהן עוד אבל אף פעם לא ידענו איך לבקש כי היינו בטוחים שק"ק לא קוראת מיילים ממעריצים בעצמה אלא יש לה סוכנת מרושעת כזאת שעושה את זה בשבילה ומוחקת מיילים עם בקשות שכאלה אוטומטית. תודו שתמיד רציתם את סיפור ההיכרות של הלן ואלין, למשל? אז היום בו תקנו את הספר הוא יום המזל שלכם!
ד. תיאורים מרהיבים של התלבושות המרהיבות של מגנוס (תודו, אף ספר על מגנוס לא היה באמת ספר על מגנוס בלעדיהם).
ה. עומק ומורכבות רעיונית (שפרט למקרים ממש נדירים, הם בגדר חובה עבור ספרים שרוצים לקבל ממני ציון מושלם) – כרגיל בספרי עולם בני הנפילים, גם הספר הזה סובב סביב התהום החברתית שבין ציידי הצללים ושוכני התחתיות, והפעם מזווית חדשה של שני בני-זוג שמנסים לחצות אותה.
וכן, יש בו *גם* רומאנס, כי ככה זה בחיים – אנשים ישנים ואוכלים ושותים וטסים בכדורים פורחים וקונים בגדים מהממים ומתאהבים – אבל בעיקר נלחמים בשדים!
הספר נגמר בסוף סגור יחסית, אז במקרה המאוד בלתי-סביר שבו תרצו לעצור אחריו תלכו לרופא שיבדוק מה לא בסדר איתכם, כי *אין מצב* שלא תרצו עוד מהיאמוש הזה, והאפילוג והפתח שהוא פתח לספר ההמשך היו לגמרי אעעעע וקיפוצים.
וזהו לפני ששמתי לב הגעתי לתודות, והייתי כזה "יאי תודות! בוא נקרא אותן" כי כל דבר שק"ק כותבת ראוי לקריאה, גם אם זו סתם רשימת שמות – ושם גיליתי דבר עצוב:
הידעתם שספרי בני הנפילים (הראשונים! אפילו לא האחד הזה) צונזרו מחלק מספריות בתי-הספר בגלל הומופוביה? (כלומר, אה, בגלל "תכנים מיניים לא הולמים". רק שאלכס ומגנוס אפילו לא התנשקו עד הספר השלישי). זה נשמע מופרך, אבל מסתבר שלפני 15 שנה בסך הכל, סופרים וקוראים היו צריכים להיאבק על הספרים שלהם, רק בגלל ש(אלוהים ישמור ויציל) אחת הדמויות רוצה להחזיק יד של בן במקום יד של בת.
אני מנסה לדמיין מצב בו אין בכלל בספרים אנשים כמוני: נשים, נניח. עולם שבו כל ספר שאני קוראת – מרתק ומהמם ככל שיהיה, מכיל רק גברים. אני בעולם האמיתי, אבל עולם הפנטזיה שאני כל-כך אוהבת מסרב לשקף אותי, מסרב לתת לי דמות אחת להזדהות איתה באמת. עצם המחשבה מרגישה בודדה ומייאשת באופן תהומי, אבל ככה בדיוק זה ודאי הרגיש להיות להט"ב לפני שסופרים אמיצים כמו ק"ק התחילו להכניס להט"בים לספרים. בהתחלה כדמויות משניות, והנה היום הם מככבים בספרים האלה כגיבורים, ואנחנו מקבלים את זה כמובן מאליו, אבל אנחנו לא צריכים, כי האמת היא שזה דבר די מדהים (ועוד דבר שהוא מדהים הוא שספר נוסף בעברית בו בולטת מערכת יחסים להט"בית של הגיבור הראשי הוא "מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד", פיצ'רינג מגנס ו...אלכס. צירוף מקרים או בדיחה פרטית בין שני סופרים? בהתחשב בכך שבספר הזה הושתלה גם בדיחה עם רפרנס להארי פוטר, אני לא שוללת את האפשרות הזאת! אם יש שני סופרים בעולם שכמו שמגנוס מעיד על עצמו, יעשו כל דבר בתור בדיחה – אלה שני מלכי השנינות הנ"ל).
אניוויי, הקץ' (כי שום דבר לא עד כדי כך טוב מכדי להיות אמיתי) הוא שלצערי ולצערכם הרב, אני חושבת שההנאה מהספר הזה תפחת במידה עצומה עבור מי שלא קרא לפחות את עיר של עצמות, עיר של אפר ועיר של זכוכית (בסדר הזה) – ורצוי גם את שאר ספרי עולם בני הנפילים שיצאו בעברית. אמנם העלילה מתרחשת לגמרי במקביל (מקביל כמו שני ישרים שלא נפגשים לעולם) לספר הרביעי בסדרת "עיר של" ("כלי התמותה" בשמה הרשמי) כך שאין שום קשרים עלילתיים בינה ובין הספרים האחרים, ואמנם כבר בפרק הראשון הספר מקיא עלינו בזריזות את כל הבייסיקס של עולם בני הנפילים – אבל ממש רק את הבייסיקס של הבייסיקס: בני הנפילים קיבלו מהמלאך חובה וכוחות מסוימים להילחם בשדים שפולשים לעולם, שוכני תחתיות הם מכשפים, ערפדים, אנשי זאב ובני-פיות, ולחלקם יש שדים באילן היוחסין. עדיין יש דקויות דקות יותר או פחות שהקורא הניוב לא יבין בקלות: לא שמתי לב למשל שהסבירו מהו מכון, מהו המסדר, מהי בדיוק אסטלה (זה פשוט כזה "הוא שלף אסטלה וצייר על עצמו אירצה, רונת ריפוי" כאילו השמות האלה אמורים לומר משהו לאנשים) ומהו בדיוק להב שרפים (זה פשוט כזה, "הוא שלף להב שרפים, ווטאבר מה שזה לא יהיה, וצעק שם של מלאך, ווטאבר מאיזו סיבה מוזרה שזאת לא תהיה").
חשוב מכך, אני לא חושבת שאת המבנה החברתי הסבוך של העולם הזה אפשר להעביר בכמה פסקאות בודדות: הגזענות, האיבה רבת השנים, הנוקשות והשמרנות של המסדר...הספר מנסה לספר, אבל לספרים הקודמים בעולם הזה היה מקום *להראות*, ושום מסלקת מידע לא תיתן את אותו אפקט של הדגמה. בעיניי.
כמו כן, למרות היעדר הקשר העלילתי, כאמור לעיל מבקרות בספר כמה וכמה דמויות מוכרות מספרים קודמים. בשבילי זה היה כמו לפגוש חברים ותיקים; בשביל מי שלא קרא את הספרים הקודמים, זו כנראה תהיה פשוט רשימה ארוכה של ניים דרופינג: טסה, איזבל, רפאל, לילי, הלן, אלין, ולנטיין, רגנור פל. אם השמות האלה לא אומרים לכם כלום, אולי תרצו – כלומר, לאלאלא: *מאוד* תרצו, ממש תרצו כי אתם באמת חייבים – להשלים לפחות 3 (ורצוי 6) ספרים קטנים מעולם הפנטזיה האורבני האדיר ביותר שידעה ספרות ה-YA לפני שתיגשו לספר הזה. תסתכלו על זה ככה: במילא יש לכם חור עצום ומביש בהשכלה, ואתם גם ככה לא יכולים להמשיך להסתובב איתו לאורך זמן. ועכשיו במבצע לקראת החגים: סגרו חור עצום אחד בהשכלה, וזכו בזכות לקרוא עוד ספר מהמם באותו עולם! הספר הזה, כמובן.
אם אתם עצלנים ו/או מרגישים בנח עם להצטרף למסיבות באמצע, אתם עדיין מוזמנים לנסות את הספר ללא קריאות מקדימות כלשהן. אני לא שוללת את האופציה שתהנו הנאה יוצאת דופן.

[ביקורת זאת התפרסמה לראשונה בדף הסקירות שלי "שיממון מוסיף המון" בפייסבוק, כל מי שרוצה עוד מוזמן לעשות לייק/לעקוב:
https://www.facebook.com/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9F-519152325135314 ]

» ביקורות נוספות של חתול השיממון
» ביקורות נוספות על מגילות הכשף האדומות - קללות קדמוניות #1