ביקורת ספרותית על שחייה בעירום מאת קרל היאסן
בזבוז של זמן

---

אני מוכן להישבע שיש לי נסיבות מקלות ואת הספר הזה לא קניתי, אלא הוא הגיע אליי יחד עם חבילה גדולה של ספרים שמישהו הביא לי!... זה ספר גדול-ממדים (כחמש מאות עמודים) ואינני אומר זאת במקרה ; אני די אוהב ספרי מתח ובימי נעוריי קראתי ספרי מתח בכמויות בלתי מוגבלות...
אבל אינני מוכן לקבל את זה שלספר מתח לא יהיה בכלל שום ערך ספרותי! הוא מתורגם מאנגלית ייתכן שבאנגלית הוא נשמע קצת יותר טוב... למען האמת אני די מפקפק בכך כי כבר מזמן לא קראתי עלילה מופרכת כזו שאין בה טיפת היגיון! מדובר כאן באישה שבעלה בניסיון לרצוח אותה מפיל אותה מאונית-קרוז למעמקי הים הקריבי... אלא שהסיבה (שמתגלית תוך כדי העלילה) נשמעת לי כל כך בלתי-הגיונית ותפורה בחוטים גסים והדמויות עצמן כל כך פלקאטיות ושטוחות עד שזה ממש מדהים אותי!
מדהים אותי גם הזלזול שקיים כאן באינטליגנציה של הקורא! מדהים אותי שכותב שאין לו טיפת כישרון-כתיבה מעיז לפרסם מין עלילה שאין בה כלום! מה שכן יש פה כמו במתכון ידוע של ספרי מתח, המון כסף, המון זיונים, המון אלימות ואנשים עם יד מאוד קלה על ההדק של האקדח או התת-מקלע... החומרים ישנם! אבל התבשיל שנוצר כאן הוא של טבח גרוע! והוא באמת באמת בלתי-מוצלח.
אני נזכר בערגה בכותבים של ספרי המתח של פעם כמו ריימונד צ'נדלר או דשיאל האמט שפשוט היה (ועדיין) תענוג לקרוא אותם!
אבל כאן זה מזכיר לי תסריט של סרט מתח טלוויזיוני מטופש (וכאלה אמנם לא חסרים) כך שכשהגעתי לאמצעו של הספר הזה וסיפרתי לאשתי עד כמה שהספר גרוע, היא אמרה לי "אז למה אתה ממשיך לקרוא?" והיא לגמרי צודקת. אין לי בעיה והייתי יכול להמשיך לקרוא את הזבל הזה אבל האם לא חבל על הזמן שלי?

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על שחייה בעירום