ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 בפברואר, 2011
ע"י שין שין
ע"י שין שין
החיים קצרים מדי בשביל לקרוא ספרים כמו שחייה בעירום. 502 עמודים, לא פחות, של עלילה סטריאוטיפית, דמויות בנאליות וסוף צפוי לעייפה. אני מבינה שהספר היה רב מכר של הניו יורק טיימס, So **** What!
לפחות למדתי משהו על האקולוגיה של ביצות האברגליידס בפלורידה אז החוויה לא הייתה בזבוז זמן מוחלט.
יש קוראים המכנים ספרים כאלו ספרים קלילים, עליי הם מכבידים לאללה כי אני מרגישה שבזבזתי זמן קריאה.
אני חושבת שקוראי סימנייה צריכים לקבל עשר שנות הארכה בכדי שיספיקו לקרוא את כל הספרים שהם רוצים, או לפחות חופשה בלתי מוגבלת (בתשלום, כמובן). אני משתדלת בכל כוחי להגביל את רשימת הספרים הממתינים לקריאה לחמישים, אך לא תמיד מצליחה. אז יאללה, ביי, הולכים לקרוא.
נב. מר היאסן, תפסיק או לפחות תקצר, לא חבל על העצים?!
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נטעלי
(לפני 14 שנים)
יש מקצוע כזה וזה הרבה פחות כייפי ממה שזה נשמע
כי כמות הספרים הגרועים עולה מאות מונים על כמות הספרים הטובים באמת.
|
|
|
אפרתי
(לפני 14 שנים)
אוף, הלוואי...
|
|
|
שין שין
(לפני 14 שנים)
צריך להמציא מקצוע כזה, קורא, מישהו שעבודתו פשוט לשבת ולקרוא. חבל שאין...
|
|
|
חמדת
(לפני 14 שנים)
לשין שין ,אהבתי וצחקתי .קלעת בול
לתחושותיי ,באשר למשוואה : כמות הזמן שנותרה בחיים מול כמויות הספרים הבלתי נדלית.ולכן אני עושה לי מעיין אמות מידה: אם לאחר קריאה במספר דפים שהם לא רבים אני חשה שחבל על זמני לבזבזם על ספר שלא "עושה לי את זה " אני מפסיקה .וממשיכה הלאה לערימת הספרים הארוכה והגדולה שמחכה לי כל הזמן .
|
|
|
אפרתי
(לפני 14 שנים)
פעם ביובלי יובלות שיש לי
יום חופש ואני יוצאת החוצה ורואה את כל האנשים שמסתובבים בחוץ, אני משתגעת: מה זה פה?! מה כל האנשים עושים בחוץ??? הרי אם לי היה יום חופש בלי שום פעילות הייתי שוכבת לי במיטה עם ספר...
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 14 שנים)
אהבתי :)
ואני מסכים בהחלט, החיים קצרים מידי ולרובנו אין חופשה בלתי מוגבלת בתשלום :/
|
|
|
אפרתי
(לפני 14 שנים)
תודה, מירב, מזל שיש
מבקרים, ה-בעייה היא שעל טעם וריח אין מה להתווכח. אז יש פה קבוצת מבקרים נהדרת, שעליהם אני סומכת מאוד, ויש אחרים, איך להגיד... המזל הוא, שכשאת קוראת את הביקורת את מזהה מיד לאיזו קבוצה שייך המבקר...
|
|
|
מירב
(לפני 14 שנים)
וואו אפרתי
איזה ניתוח (וניסוח) מעולה.
זה תמיד קורה לי, העניין הזה של למשוך עד סוף הספר שמא יקרה משהו בכל זאת... מזל שיש את קוראי סימניה שיספרו על מה כדאי לוותר מראש. |
|
|
שין שין
(לפני 14 שנים)
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.
|
|
|
אפרתי
(לפני 14 שנים)
כל הבעייה בספרי טיסה היא,
שהם צריכים להכיל מקסימום 200 עמוד, אלא אם כן אתה טס לאוסטרליה, וגם אז יפריעו לך הארוחות, השתייה, החשכה במטוס והדיוטי פרי הנייד. 500 עמודים נועדו לטיסת הלוך ושוב. ישנה בעייה בספרים שאנחנו לא מצליחים לנער חוצנינו מהם. כל הזמן הם לוחשים באוזנינו: אולי יקרה משהו בסוף ותחמיץ את זה? אולי שלושים העמודים האחרונים יכולים להיות מועמדים לפרס בוקר? אז נכון, בדרך כלל זה לא. אבל אם כבר השחיתו עץ ואני השחתתי את זמני היקר והיזלתי מהוני המצומצם, שלא אסיים? זה כמו לאכול עד התפוצצות בחדר האוכל במלון: הרי שילמתי בשביל זה...
|
|
|
יוהנס1
(לפני 14 שנים)
קוראים לסוג הזה של הספרים
גם "ספרי טיסה".
|
|
|
ליאת
(לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
חחחחח הרגת אותי
הנימה הצינית גרמה לי להתפוצץ מצחוק. ובאמת ספרים כאלו שנמשכים עוד ועוד וללא כל טעם באמת מבזבזים עצים (וזמן קריאה יקר!) וחבל.
|
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
גם עשר שנות הארכה לא יספיקו לנו שין שין,
כי יתווספו עוד ספרים.אבל, אהבתי את החופשה הבלתי מוגבלת, עם תשלום כמובן!
|
|
|
הלל הזקן
(לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
אהבתי את הציניות...
אבל מה יהיה עם הקצרנות, יא חביבתי ?!
תני בראש !!! :) |
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
