ביקורת ספרותית על דמוקרטיה באזיקים מאת שולמית אלוני
ספר טוב

---

דמוקרטיה באזיקים שולמית אלוני.
שולמית אלוני אחת הדמויות המרכזיות במאבקה להכיל דמוקרטיה מהותית במדינת ישראל, היא קובלת על כך שמיום הכרזת העצמאות ועד שנת – 2008 יום פרסום הספר, 61 שנים כל ממשלות ישראל לא עמדו בהבטחה שניתנה לציבור ביום הכרזת העצמאות - ש"מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות... ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". (עקרונות מגילת האומות המאוחדות הינו מסמך הקובע את הדרישות המדיניות ואת זכויות האזרח לקיומה של דמוקרטיה מהותית. ט. ר). הספר קשה לקריאה וקשה לעיכול מפני שלצד ההיבט הכרונולוגי העובר על פני ממשלות ישראל החל בממשלה הראשונה בראשות דוד בן גוריון – 1947 ועד לממשלה ה – 31, משנת 2006, ממשלת אולמרט ומלחמת לבנון. לכל אורכן של 60 השנים הללו מתארת שולמית אלוני את היחס של הממשלות השונות להיבטים הקשורים בדמוקרטיה מהותית. במקביל מביאה ש. א דוגמאות מוסריות שונות מהתנ"ך, מההיסטוריה הדמוקרטית של מדינות שונות ומתפלפלת בעניינים משפטיים שונים. מכיוון שהכותבת הקדישה את חייה למען הדמוקרטיה הישראלית, מצויים בספר הערות רבות שחריפותן אינן פחותות מחריפותו האלמותי של אמיל זולא במכתבו "אני מאשים", כנגד נשיא צרפת והממשלה הצרפתית בפרשת דריפוס. אין לטעות בכעסה הגדול של הכותבת על הזלזול, הבורות וחוסר המודעות של שרים וראשי ממשלה לחשיבות הדמוקרטיה המהותית בישראל, שכן היא הערובה להמשך ההתפתחות המדעית, הכלכלית והצבאית של המדינה. למען קידום ההבנה של תלמידי ישראל באזרחות היא כתבה 10 שנים לאחר קום המדינה את הספר הממצא והברור "אזרח ומדינתו יסודות תורת האזרחות / שולמית אלוני – 1958" אולם ראשי ממשלה ומשרדי החינוך בממשלות השונות לא ראו בכך צורך קיומי ורק בבתי ספר מעטים במדינה נלמד הספר הזה בכיתות הגבוהות של בתי הספר. יש בספר טענות כלפי יחס הממשלות השונות למפלגות הדתיות, שעיקר ההתנגדות לדמוקרטיה בא מצידן, אך לדעתי בקטעים הללו כותבת ש. א את הדברים, אך לא מסבירה אותם די צורכם. לאור המצב החמור והסכנה לדמוקרטיה הישראלית היום ברצוני להשלים את הדבר שש. א מתייחסת אליהם כמובנים מאליהם, אך אינה מסבירה את ההיגיון הפנימי המוביל אליהם, לכן ברצוני להשלים חוסר זה. תקופת דור ההשכלה הוא זה שהביא את המהפכות הגדולות שהתרחשו באירופה. זה החל בהתנגדות לקשר הגורדי שהיה קיים בין השלטון והכנסייה. דור ההשכלה פתח במאבק עיקש לפרום את הקשר הזה מפני שהחוקים הדתיים לא נתנו תשובה לבעיות החברתיות והאזרחיות שהיו קיימות באותה עת. כאשר הצליחו להשתחרר מהכפייה הדתית נפתחו אופקים חדשים של ידע ומדע ועמן גם יסודות ראשונים לאמנות חברתיות שאינן נסמכות על כתבי הקודש, אלא משקפות יותר את היסודות הראשונים שעליהם נשענת הדמוקרטיה היום. בעקבות כך תחומי המדע השונים החלו לפרוח וביחד עם הפיתוח המדעי, השתכללו הכלים הצבאיים. אירופה עברה שתי מלחמות עולם מחרידות, שרק אחריהן החלה להתבטא הקידמה הגדולה והפריחה הכלכלית שבאו בעקבות שיטת הממשל הדמוקרטית, כאשר במובנים רבים הקומוניזם ומדינות האסלאם התיאוקרטיות נשארו בפיגור רב אחרי מדינות המערב שהמשותף להן היה שיטת הממשל הדמוקרטית. ההיגיון הפנימי שיצר את ההבדלים הללו, בין המערב החופשי ובין הדיקטטורה הקומוניסטית והדיקטטורה הדתית באסלאם, נעוץ בחופש המדעי המוחלט ששרר באותה תקופה במדינות המערב, וזאת אל מול מצב שבו הפוליטביורו ואנשי דת קבעו מה מותר ומה אסור ללמוד, מה מותר ומה אסור להגיד, איך מותר ואיך אסור להתנהג. בהכללה רבה אם ההתפתחות המדעית, הצבאית והכלכלית משקפות את חופש המדע, חופש המחשבה וחופש המצפון, אז הנחשלות המדעית, הנחשלות הצבאית והכלכלית משקפות את המדינות המוסלמיות שהחוקה המדינית שלהם היא חוקי השריעה הנשענים על ספרם המקודש הקוראן. הנחשלות המשתקפת במדינות אלה היא פועל יוצא משיטת ממשל תיאוקרטית, שבה חכמי דת שאין להם שמץ מושג בשיטות מדעיות, יקבעו עבור תלמידי בית הספר ועבור האוניברסיטאות מה מותר ומה אסור ללמוד וללמד. ומדובר בכל אורתודוקסיה דתית באשר היא – אסלאמית, קתולית, או יהודית, השואפות לאחוז בשלטון המדינה, אין הבדל ביניהן מפני שיסודות האמונה בשלושת כתבי הקודש השונים ובפרשנויות שיצאו מהן, שולל את הרעיון הדמוקרטי מיסודו. מי שמאמין שכתבי הקודש מכוונים את חייו והוא מצפה לגאולה בידי אלוה ממעל, הרי בעל כורכו הוא אנטי דמוקרטי, מפני שמנקודת מבטו שלטון הדת הוא השלטון המקודש מפי האלוהים בכבודו ובעצמו ולכן חכמי הדת הם אלה שצריכים לנהל את המדינה.

» ביקורות נוספות של טוביה
» ביקורות נוספות על דמוקרטיה באזיקים