ביקורת ספרותית על בית העלמין של פראג מאת אומברטו אקו
ספר טוב

---

אומברטו אקו הוא תמיד נורה אדומה בשבילי, שניים מספריו ננטשו באמצע וגם את ספר זה הרהרתי לא פעם לנטוש. מדוע? כי אקו טרחני, חוזר על עצמו, מנסה להתחכם יתר על המידה. מצד שני הכתיבה נפלאה, חכמה, מושקעת ומעשירה. זה רומן עם 50! עמודים של מראי מקום והסברים בסוף הספר, את ההסברים כתב המתרגם ומזל שכך, בלעדיהם כנראה הייתי נוטש מהר מאוד. אקו בעצם מספר את ההיסטוריה של אירופה והאנטישמיות בסוף המאה ה-19, כל המידע והדמויות המככבות נכון היסטורית, היחידי שהוא דמות שהומצאה על ידי אקו הוא גיבור הסיפור מר סימוניני. אקו בעצם נעזר בדמותו של סימוניני כדי להמחיש את כל הקונספירציות לגבי האנטישמיות שהתרחשו בתקופה.
סימוניני סובל מפיצול אישיות ושיכחה, יום אחד הוא קם ומתלבש ככומר ויום אחר הוא זייפן מסמכים, פוליטיקאי ורוצח, דמות בהחלט מעניינת.
הספר הוא למעשה יומנו של סימוניני כפי שכתב אותו. לעיתים כתב אותו ככומר ולעיתים כזייפן מסמכים ופושע. אנחנו מתוודעים לקנוניות פוליטיות אנטישמיות לאורך כל הסיפור כשבשיאן סיפורו של אלפרד דרייפוס. גם בסיפורו של דרייפוס, סימוניני הוא שזייף את המכתב שהרשיע כביכול את דרייפוס בבגידה.
לסיכום ספר לא קל, לעיתים מתגמל מאוד, לעיתים טרחני ומתיש.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על בית העלמין של פראג