ביקורת ספרותית על משק יגור טיוטה מאת יורם טהרלב
ספר מעולה

---

יורם טהרלב מוכר לנו כמשורר, פזמונאי, סופר ואפילו סטנדאפיסט. הוא כתב כמה מהשירים המוכרים ביותר, כגון: "גבעת התחמושת", "בפרדס ליד השוקת", "הבלדה על יואל משה סלומון", ספרי ילדים כגון: "הדודה שלי מרחוב הנביאים" ועוד.

בספרו "משק יגור טיוטה" הוא מתאר את החיים בקיבוץ יגור מנקודת מבטו של ילד בתקופה שלפני קום המדינה. חלק משיריו מצחיקים ועליזים, חלקם עוסקים בתיאור הטבע והווי החיים בקיבוץ, ואחרים מתארים גם חוויות פחות עליזות, כגון: מאורעות השבת השחורה ומאסר אביו בעקבותיה, מותו של רפתן ועוד. כל עמוד מעוטר בבעל חיים כלשהו מפשפש ועד סוס. ככל הידוע לי זה הספר הראשון בישראל שנכתב בצורה של קטעים קצרים בגובה העיניים מנקודת המבט של ילד. אחריו הגיעו יהודה אטלס, יוסי בנאי ואחרים.

כמה שירים לדוגמא:

- נִכְנָסִים לְמִקְלַחַת

לִפְעָמִים כֻּלָּנוּ יַחַד
נִכְנָסִים אֶל הַמִּקְלַחַת
כְּאִלּוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מֵהַכִּיּוֹר
אוֹ לִרְחֹץ
אֶת הַיָּדַיִם מֵהַבֹּץ,
אֲבָל בְּעֶצֶם, אִם כְּבָר שׁוֹאֲלִים -
בָּאנוּ בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת לַגְּדוֹלִים.


- בָּעֶרֶב הוֹלְכִים לְמַחְסַן הַתְּבוּאוֹת

בָּעֶרֶב הוֹלְכִים לְמַחְסַן הַתְּבוּאוֹת
כָּל הַבָּנִים שֶׁל הַכִּתָּה
עוֹשִׂים מִלְחָמוֹת בְּגַרְעִינֵי חִטָּה.
אַחַר כָּךְ, אִם רְעֵבִים
פּוֹתְחִים אֵיזֶה שַׂק וְאוֹכְלִים חָרוּבִים.


- הַשַּׁבָּת הַשְּׁחֹרָה

בְּשָׁעָה אַרְבַּע בַּבֹּקֶר הַפַּעֲמוֹן צִלְצֵל
וְהַמְּטַפְּלוֹת הֵעִירוּ אוֹתָנוּ.
בְּחָמֵשׁ הִתְחִילוּ אֲנָשִׁים עִם מַקְּלוֹת שֶׁל מַעְדְּרִים
לָרוּץ כְּמוֹ עַכְבָּרִים
מִן הָהָר לַכְּבִישׁ וּמִן הַכְּבִישׁ לָהָר.
בִּשְׁמוֹנֶה רָאִינוּ כַּמָּה מֵהֶם חֲבוּשֵׁי רָאשִׁים
בְּעֶשֶׂר כְּבָר פָּרְצוּ הַטַּנְקִים אֶת הַשַּׁעַר
וְנֶעֶצְרוּ לְיַד חֲדַר הַמוֹרִים.
בְּעֶשֶׂר וָרֶבַע שָׂרָה פַיְפֶל דָּפְקָה עַל הַטַנְק
וְצָעֲקָה "זֶה לֹא יַחַס חֲבֵרִי!"
בַּצָּהֳרַיִם נִגְמַר הַכֹּל,
נִשְׁאַרְנוּ בַּמֶּשֶׁק בְּלִי הוֹרִים
וְרֵיחַ חָרִיף שֶׁל גַּז דְּמָעוֹת מְמַלֵּא אֶת הָאֲוִיר.

במאורעות "השבת השחורה" ב-29.06.1946 הבריטים פרצו לקיבוץ יגור, כנראה בעקבות הלשנה, והצליחו לאתר נשק רב שהוחבא בסליקים בקיבוץ. השיר הבא מיד לאחריו בספר מדבר על המאסר של אביו ברפיח.

- חָנָן הַצַּלָּם

חָנָן
מְצַלֵם אֶת כָּל יַלְדֵי הַגַּן
עוֹשֶׂה קוּקוּ וְטוּטוּ וְקוֹלוֹת חֲתוּלִים
אַךְ כֻּלָּם יוֹצְאִים עִם פַּרְצוּפִים מְבֹהָלִים.
וְאִישׁ לֹא מִתְלוֹנֵן וְלֹא מְדַבֵּר
כִּי לְחָנָן אֵין מִקְצוֹעַ אַחֵר.

בשיר הזה משכו את תשומת לבי שתי השורות האחרונות שמעידות על טוב לב, חמלה וערבות הדדית - כולם יודעים שהצלם גרוע, אך אף אחד לא מתלונן כדי שלא לפגוע בפרנסתו. בישראל כיום נראה שהתכונות האלה הולכות ונהיות יקרות המציאות.

ספר יפה ונוסטלגי ש-80 עמודיו נגמרים מהר מדי.

» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על משק יגור טיוטה