ביקורת ספרותית על הלהב עצמו - החוק הראשון #1 מאת ג'ו אברקרומבי

---

הכריכה של הספר משכה אותי. גבר עם מבט רצחני בעיניים, אין טיזר טוב מזה עבור ספר פנטסיה.
מה שמפריע לי בספרי פנטסיה אפית, זה שהם לרוב שכפולים של עצמם. שוב ממלכה בסגנון ימי הביניים, שוב פוליטיקה ותככים בין נסיכים בארמון, שוב מכשפים, שוב קסם...
אז גם הספר הזה הוא עוד שכפול כזה, אבל... הוא פשוט טוב!
אז כן, אין כאן יותר מדי חידושים. הסיפור, שיש לציין שמתפרס על פני טרילוגיה, כשזה הספר הראשון, מתרחש בממלכה בסגנון ימי הביניים, המכונה 'האיחוד'. הממכלה הזו היא למעשה המעצמה הגדולה של העולם בו היא קיימת, והיא בעצם מעין ברית של כמה מדינות, כאשר ברור שהמדינות אינן שוויוניות, חלק בעלות מעמד גבוה יותר בתוך האיחוד, וחלק פחות. ולאיחוד יש אויבים - מצפון - שבטים ברבריים שחיים באזור מושלג ומזכירים את הויקינגים, ובדרום ממלכה מדברית שמזכירה מעט תרבויות ערביות במזרח התיכון.
העלילה מתקדמת באמצעות מספר דמויות, שמפוזרות כל אחת באזור אחר בשטח הגאוגרפי העצום הזה. יש כאן בעצם ארבעה גיבורים עיקריים:
גלוקטה - אינקוויזיטור שמתגורר בעיר הבירה של האיחוד. בעברו היה לוחם דגול, אך נלכד בידי האויב, עבר עינויים והיום הוא שבר כלי, ועובד בלענות אנשים אחרים. הוא דמות מאוד מורכבת, חסרת מניע, יש לציין - הוא כל הזמן אומר שמבחינתו מוות זה לא דבר נורא.
ג'זאל - בן אצולה מפונק ונאה, מיזנטרופ, נרקסיסט ושוביניסט.
לוגן - ברברי מהצפון. בתחילת הספר הוא דמות די קלישאתית בסגנון קונאן הברברי, אבל מקבל הרבה יותר עומק ועניין ככל שהספר מתקדם.
באיאז - מכשף עם עוצמת כישוף אדירה. נראה כמו קצב ולא כמו מכשף. נרקסיסט ודי רודף שררה וכוח.
אחד הדברים היחידים בספר שהפריע לי, הוא העובדה שכל הגיבורים הראשיים הם גברים. אם נשווה למשחקי הכס לדוגמא, שם העלילה רוויה בדמויות נשיות, כאן יש הרבה מאוד דמויות משנה, ורק שתיים הן נשים. אחת מהן דווקא ממש ריתקה אותי, וחבל שהיא מופיעה מעט מאוד לאורך הספר, אם כי נראה שהסופר בונה עליה לשמש כדמות משמעותית ביותר בספרים הבאים.
העלילה נעה בעצלתיים בין משחקי פוליטיקה ותככים לבין סצנות אקשן וקרב. למרות אורכו, הספר קליל בסך הכול, התיאורים מאוד גרפיים וברורים. הוא לא יומרני, לא מנסה להעביר כאן איזו אג'נדה אלא סתם לתת סיפור טוב, וזה באמת סיפור טוב.
גם אין כאן ממש חלוקה בין טוב ורע. כל הדמויות נצלניות ובעלות אינטרסים בדרכן.
בקיצור - ספר טוב, הצליח די מהר לשאוב אותי לתוך העלילה. הפרק הראשון נפתח עם לוגן, הברברי הקלישאתי, ואני מודה שדווקא הוא לא ממש עשה לי את זה, אבל בפרקים הבאים הסיפור מקבל תנופה ועניין.
מספיק מעניין אותי כדי שאחפש את הספרים הבאים (לא יודעת אם תורגמו לעברית).

» ביקורות נוספות של מתילדה
» ביקורות נוספות על הלהב עצמו - החוק הראשון #1