הספר היפה הזה מתחיל כך: "הרבה הוכחות יש בידינו שסימטת אלמדק היא משכיות החמדה מימים עברו, ובשעתה זרח כנוגה אורה בדברי ימיה של קהיר העיר רבת השמחה והנחת. באיזו קהיר מדובר כאן? בקהיר מזמנם של הפאטימים או שמא של הממלוכים או אולי של הסולטאנים? לאלוהים וחכמי הארכאולוגיה פתרונים".
ומי הם שוכני הסימטה הנחמדה? אנשים פשוטים ככל האנשים, כמו הדוד כאמל השמן והעצל שמוכר בסבוסה, ועבאס בעל המספרה המהודרת ויש המכולת והתנור שבעליו עובר כל בוקר בבתים ואוסף בצקים מעקרות הבית ואופה אותם בשבילן ויש קפה כירשה, שם מתאספים כל ערב הגברים שסיימו עמל יומם, לקפה ונרגילה ומעט חשיש.
התקופה - מלחמת העולם השניה לקראת סופה ובקהיר מסתובבים בריטים ואמריקאים והרחובות הראשיים אליהם משתפלת הסימטה שוקקים חיים. ובסימטה מתגוררת גם חמידה הנערה היפהפיה אך העניה כמו כולם שם שחולמת על עושר ושמלות יפות ושעבאס הספר מאוהב בה.
הספר הזה שבתחילה נראה לי ארכאי סחף אותי לתוך ההוואי המיוחד שלו והזכיר לי את הסרטים המצריים מימי שישי לפנות ערב שאהבתי.










![אני קלודיוס [מסדה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers20/205673.jpg)





