ביקורת ספרותית על המרד נגד הגלובליזציה מאת נדב איל
ספר טוב

---

הפיגוע בבנייני התאומים, הברקזיט, ועלייתו של טראמפ, כל אלה מייצגים את מרד האדם בגלובליזציה, והנה באה הקורונה, מרד תוצרת הטבע.

יש מילים שמעוררות באופן טבעי קונוטציה חיובית, גלובליזציה היא אחת מהן, או לפחות זה מה שניסו למכור לי בעשרים ושמונה שנות חיי. צמיחה כלכלית ועלייה ברמת החיים, שיפור בבריאות וטרנספורמציה מהירה של מידע. כל אלו, מדוברים רבות. אולם לתופעה יש גם צד אפל, שמתאמצים להתעלם ממנו, כזה המותיר אחריו נזקים רבים, אנושיים, סביבתיים וכלכליים.

מלחמת האופיום, מרד העבדים בהאיטי, מהפכת הקוקוס בבוגנוויל והקולוניאליזם של הבלגים (ממליץ על הקישור בתגובות) – כולן דוגמאות לניצול אלים של המערב שהתאפשר אך ורק בזכות הגלובליזציה - ביקוש של המדינות המפותחות והיצע של המתפתחות בסגנון סין דאז, האיטי, איי שלמה וקונגו. אלו המחשות מרתקות שאיל סיפק, שאני לכל הפחות, לא הכרתי.

בין השלכותיה השליליות של הגלובליזציה, מפרט איל אודות עליית הפונדמנטליזם האיסלמי, שביסודו, הינו בעל דמיון מפתיע לגלובליזציה עצמה (מבחינה רעיונית), למעשה, מדובר בשני צדדים של אותו מטבע. דעא"ש למשל, נאבקים להקים ח'ליפות אסלאמית, ח'ליפות אוניברסלית, שתטשטש את הגבולות בין עמים ומדינות. האמצעים בהם הם נוקטים? תעבורת כספים גלובלית, סרטונים זוועה ויראלים וגיוס כלל עולמי. אם בקונוטציות עסקינו, אז פונדמנטליזם דווקא, מעורר קונוטציה שלילית, ולאו דווקא בצדק. פונדמנטליסטים אמיתיים, הם כאלה הדבקים בעקרונותיהם ואינם מעוניינים בשינוי המציאות, ואין רבים כאלה בימינו. בין אלו שניתן לציין - בני האמיש והחרדים ממאה שערים.

אחד הפרקים עוסק בהשתלשלות האירועים שהביאה למשבר הכלכלי העולמי ב-2008, ולאופן בו הגלובליזציה תרמה לחומרתו. התמונה הכללית של הפרק ברורה, אם כי כללה מושגים כלכליים רבים שלצערי לא ברורים מספיק להדיוט כמותי.

הירידה בשיעור הילודה ביפן, היא אנקדוטה מוכרת. עם זאת, לא ידעתי כי אחד הגורמים העיקריים לה, הוא זילות במעמד האישה. כמו כן, לא הייתי מודע לגודלה של התופעה כתופעה עולמית.
נדמה כי הנדסת החברה, קרי מדיניות ממשלתית המעודדת ריבוי או צמצום אוכלוסייה, כשלה לרוב (פרט לסין). מדובר בהוכחה נוספת לכך שאנחנו לא באמת מבינים עד הסוף את מגוון הסיבות שמניעות אותנו להביא חיים לעולם.

אחד התנאים הבסיסיים להישרדות חיים בכדור הארץ הוא הגירה (נדידה). תנאי זה לא פסח על בני האדם, וודאי שלא על העם היהודי. נתון זה הופך את אכיפת ביקורת הגבולות לאחד הניסויים התקדימיים והמרתקים של האנושות בעידן הנוכחי.

מיותר לציין, כי גלי הגירה משמעותיים עדין ממשיכים, בעיקר מאזורים מוכי אסון למדינות המערב. אולם גלים אלה נתקלים כעת בחומת התנגדות של אירופה, שלפתע התעוררה - אם כי אולי מאוחר מדי (מבחינה תרבותית, פחות דמוגרפית).

לא הכרתי את פרשת הרעלת המים בפלינט, מישיגן. פרשה שמבהירה היטב מדוע תושבי המדינה המתנדנדת, איבדו את אמונם בנבחרי הציבור, ויתרו על הקלפיות ב-2016, ובכך הפכו את המדינה הכחולה לאדומה בוהקת, קצת כמו הפאה של טראמפ. הפרשה היא רק אחת מתוך אינספור סיבות מרתקות, המתוארות בספר, לעלייתו של הנשיא המושמץ. לא ייאמן באיזו צורה עקומה היה על הכוכבים להסתדר כדי שהמטאור האדום יגיח.

איל מיטיב לכתוב. ניכר רצונו לפשט את הטקסט, לצד נטייתו הבלתי נמנעת לדבוק במושגים מעולמו. הספר מצריך ריכוז. כתיבתו כללה לעיתים דימויים שהפתיעו ביצירתיותם.

התמודדתי טוב יותר עם חציו הראשון של הספר, מאשר עם השני. מרוב פרטים, לא תמיד חלחלה אלי השורה התחתונה, אבל כנראה שאין להאשים בכך את איל, אלא את בחירתי לקרוא את הספר בתום יום עבודה.

הספר מתאר את הגלובליזציה, על מעלותיה ומגרעותיה, מרחיב את היריעה על כשליה ומציג כיצד ניתן לתקנם. חלק מההצעות אוטופיות לטעמי, על סף הלא ריאליות, אבל זה כבר עניין של תפיסת עולם.

ספר מעשיר, ששווה גם קריאה שנייה,

מומלץ,

ארבעה וחצי כוכבים.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על המרד נגד הגלובליזציה