היפה בספר הוא שפתו העשירה. עברית יפה מתובלת ב'יידישקייט', דימויים וביטויים שהיו ונגוזו.
חלקם חריפים ונוקבים כמו "אחרת הייתי תקועה עכשיו עם שנים עשר אפים מנוזלים ובעל חניוק..אני בזה לכם, פרימיטיבים פגאנים..." . 'בלבוסטה'; 'שמיינה, חביתוש, דובה, קרטופאלע'; 'א קאלטע נשֻמֶה' (נשמה קרה), פְלִיט (דוחה יתושים), שלומפרית ונעבעך. תקצר היריעה לנוכח העושר הלשוני.
שפה שהתחברתי אליה, חַפָּה מקיטש.
העלילה מתרכזת בפייגי ומשפחתה הענפה בשלוש תקופות. ילדותה, גיל עשרים בו ננטשה בערב חתונתה בידי החתן המיועד- יוחנן מאמריקה, ועם הזמן יתברר מדוע. ההווה כעבור עשרים שנה אותן העבירה במיטתה, ציפור פגועה ואומללה המעיקה על סביבתה. הספר פותח צוהר לעולם החרדי. הדירה הקטנה, חייה הקשים של מרים האם שהתאלמנה משרגא ונותרה עם חמישה ילדים, ארבעה מהם אחיה למחצה של פייגי מאשתו הראשונה רוזה שגם הלכה לעולמה. בישולים בלתי פוסקים גם לזולת, הררי כביסה וכלים, ניקיון תמידי וריח אקונומיקה. מרים שחצתה את גיל שבעים ובִּתה צריכה טיפול תמידי.
זכרונות טראומטיים של הדמויות המבוגרות מהשואה.
סודות ומטענים במשפחה. בת למחצה- אסתי, שניתקה קשר עם מרים לשנים ארוכות לאחר מריבה נוראה. תחושת אשמה המנקרת שנים רבות בגבריאל, הבן המגמגם והאובססיבי לצילום שכילד המציא אלטר אגו-'אפאחד' . שקרים כדי להגן על כבוד המשפחה כמו פגישת מרים ומכרה ותיקה בה היא מספרת על פייגי המצליחה באמריקה עם ששת ילדיה. מי יכולה לשאת את הבושה שבאמת- רווקה בת ארבעים הנרקבת במיטה? אחותו של יוחנן שנזרקה מבית הוריה בארצות הברית בזעם נורא על העלבון שהמיטה בקשר עם בחור שחור.
דמויות בעלות חשיבות כמו ליליה, חברתה ואשת סודה של פייגי. הרופאה קולט והשכנה מָלָה הכט.
והסוף עם תפנית מדהימה ומטלטלת.
עולם של מכולות בהן פורסים גבינה צהובה במכונה, חנויות קטנות ונגריות אפופות נסורת. מלאכות יד כתפירה במכונת 'זינגר' ופרנסה דחוקה. עולם של מקובלים, שידוכים, שמחה ועצב. דירות צפופות שאם תולים תמונה באחת נופלת אחרת בדירה מעבר לקיר ממהלומות הפטיש.
וכאשר רוצים שידיעה תתפשט מהר מספרים אותה לבעלת המכולת 'בסודי סודות'.
יפה, שונה ומיוחד.
(וצירוף המקרים- בספר, פייגי נולדה באותה שנה כמוני...)
תודה לחברת סימניה רותה שהציעה את הספר.

היפה בספר הוא שפתו העשירה. עברית יפה מתובלת ב'יידישקייט', דימויים וביטויים שהיו ונגוזו.
חלקם חריפים ונוקבים כמו "אחרת הייתי תקועה עכשיו עם שנים עשר אפים מנוזלים ובעל חניוק..אני בזה לכם, פרימיטיבים פגאנים..." . 'בלבוסטה'; 'שמיינה, חביתוש, דובה, קרטופאלע'; 'א קאלטע נשֻמֶה' (נשמה קרה), פְלִיט (דוחה יתושים), שלומפרית ונעבעך. תקצר היריעה לנוכח העושר הלשוני.
שפה שהתחברתי אליה, חַפָּה מקיטש.
העלילה מתרכזת בפייגי ומשפחתה הענפה בשלוש תקופות. ילדותה, גיל עשרים בו ננטשה בערב חתונתה בידי החתן המיועד- יוחנן מאמריקה, ועם הזמן יתברר מדוע. ההווה כעבור עשרים שנה אותן העבירה במיטתה, ציפור פגועה ואומללה המעיקה על סביבתה. הספר פותח צוהר לעולם החרדי. הדירה הקטנה, חייה הקשים של מרים האם שהתאלמנה משרגא ונותרה עם חמישה ילדים, ארבעה מהם אחיה למחצה של פייגי מאשתו הראשונה רוזה שגם הלכה לעולמה. בישולים בלתי פוסקים גם לזולת, הררי כביסה וכלים, ניקיון תמידי וריח אקונומיקה. מרים שחצתה את גיל שבעים ובִּתה צריכה טיפול תמידי.
זכרונות טראומטיים של הדמויות המבוגרות מהשואה.
סודות ומטענים במשפחה. בת למחצה- אסתי, שניתקה קשר עם מרים לשנים ארוכות לאחר מריבה נוראה. תחושת אשמה המנקרת שנים רבות בגבריאל, הבן המגמגם והאובססיבי לצילום שכילד המציא אלטר אגו-'אפאחד' . שקרים כדי להגן על כבוד המשפחה כמו פגישת מרים ומכרה ותיקה בה היא מספרת על פייגי המצליחה באמריקה עם ששת ילדיה. מי יכולה לשאת את הבושה שבאמת- רווקה בת ארבעים הנרקבת במיטה? אחותו של יוחנן שנזרקה מבית הוריה בארצות הברית בזעם נורא על העלבון שהמיטה בקשר עם בחור שחור.
דמויות בעלות חשיבות כמו ליליה, חברתה ואשת סודה של פייגי. הרופאה קולט והשכנה מָלָה הכט.
והסוף עם תפנית מדהימה ומטלטלת.
עולם של מכולות בהן פורסים גבינה צהובה במכונה, חנויות קטנות ונגריות אפופות נסורת. מלאכות יד כתפירה במכונת 'זינגר' ופרנסה דחוקה. עולם של מקובלים, שידוכים, שמחה ועצב. דירות צפופות שאם תולים תמונה באחת נופלת אחרת בדירה מעבר לקיר ממהלומות הפטיש.
וכאשר רוצים שידיעה תתפשט מהר מספרים אותה לבעלת המכולת 'בסודי סודות'.
יפה, שונה ומיוחד.
(וצירוף המקרים- בספר, פייגי נולדה באותה שנה כמוני...)
תודה לחברת סימניה רותה שהציעה את הספר.