ביקורת ספרותית על נעלי החלקה מאת נואל סטריטפילד

---

אין לי הרבה מה להגיד על הספר הזה, אבל מרגישה שאני חייבת להגיד כמה מילים טובות אחרי שהשמצתי את "נעלי תיאטרון" המשמים של אותה סופרת.
בעוד ש"נעלי תיאטרון" היה סוג של "המדריך לשחקן המתחיל" עטוף בקצת עלילה לא מגובשת, "נעלי החלקה" הוא ספר עם עלילה ברורה, דמויות מגובשות ומהנה לקריאה.
גיבורותיו של הספר הן הרייט העניה, שמשפחתה אוספת פרוטה לפרוטה כדי לשלוח אותה להחליק על הקרח כדי להתחזק לאחר מחלה קשה, וללה מור היתומה העשירה, שדודתה מייעדת אותה להיות אלופת העולם בהחלקה על הקרח וההחלקה ממלאת את כל חייה.
הספר מתאר את המסלול שכל אחת מהן עושה ואת החברות בין השתיים, ומציג דמויות שובות לב שרציתי לדעת עליהן עוד.
הספר עוסק קצת בתמה השחוקה של יתרונותיה של משפחה אוהבת ועניה על פני עושר בודד ומנוכר, אם כי לזכותו ייאמר שאינו מנסה לחלוק על כך שלעושר, בסופו של דבר, יש לא מעט יתרונות...
הוא עוסק גם בתופעה של הורים דוחפים וילדים כוכבים, נושא שנותר רלוונטי לא פחות בימינו, אולי אפילו יותר.
מה שפחות רלוונטי בימינו, מסתבר, הוא החלוקה שעושה הסופרת בין ההחלקה בסגנון חופשי של ללה הכריזמטית, הפרפורמרית, לבין ההחלקה המוקפדת והמקצוענית של הרייט העכברית, היודעת לעבוד קשה ולהשקיע.
הערת שוליים בתחילת הספר מלמדת אותנו כי בתקופה בה נכתב הספר, ניתן משקל מרכזי ליכולתו של המחליק לשרטט צורות מדוייקות על הקרח, וללא היכולת הזו - לא יכול היה המחליק להשתתף בתחרויות החלקה. שידור תחרויות החלקה על הקרח בטלויזיה הוביל לירידת קרנו של שרטוט הצורות, שכן מדוייק ומקצועני ככל שיהיה - הוא התברר כמשעמם למדי עבור הצופה שאינו מומחה, עד שבסופו של דבר - בוטל הפרמטר של שרטוט צורות לגמרי.
כך שאם ניסתה הסופרת להעביר איזו אמירה עקרונית, אוניברסלית, בהנגדה בין ללה המתקשה להשקיע בעבודה הסיזיפית של שרטוט צורות ולכן כנראה לא תוכל להצטיין באמנות ההחלקה על הקרח, לעומת הרייט העומדת באתגר בזכות עבודה קשה וקפדנית, האמירה הזו התמסמסה עם השנים והשינויים בתפיסת אמנות ההחלקה.
בימינו, ללה העשירה, היפה והזוהרת - היתה זוכה בכל הקופה ומגשימה את הייעוד שדודתה קבעה עבורה, והרייט - היתה נתרת בצד.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על נעלי החלקה