ביקורת ספרותית על מייד אחרי השקיעה - סיפורי מתח ואימה מאת סטיבן קינג
ספר מעולה

---

ספרי מתח ואימה אף פעם לא עשו לי את זה.

אני לא יודע בדיוק למה, אבל אף פעם לא לקחתי את הז'אנר הזה יותר מדי ברצינות. גם לא יצא לי לקרוא יותר מדי מהם- זה פשוט היה נראה לי כמו קונספט מטופש. כלומר, מתח עוד מילא. אבל אימה? עד כמה ספר יכול להפחיד אותי? לצמרר אותי? בסרטים זה עוד הגיוני, יש עזרים וויזואליים, שמשאירים הרבה יותר רושם, ג'אמפ סקארז למיניהם, וזה לא היה נראה לי הגיוני שספר, שהוא בסך הכל מילים כתובות, יגרום לי לאותה התחושה. כלומר, ספר לא יכול לעשות לי- "בו."

אז מעולם לא קראתי סטיבן קינג. לא שהיה לי משהו ספציפית נגדו, פשוט לא חשבתי על הז'אנר המסוים הזה יותר מדי. ואז חבר שלי המליץ לי על הספר הזה, וזה חבר שידוע בכך שהוא לא ממליץ סתם. החלטתי לתת לספר הזדמנות.

הופתעתי לטובה.

במהלך הקריאה בספר הופתעתי, צחקתי, הצטמררתי ופחדתי- כמו שלא פחדתי מעולם באף ספר אחר שקראתי. וזה היה כל כך כיף, כי לא הייתי מוכן לזה. זה הסטיבן קינג הראשון שקראתי, וזה רק עורר בי רצון לקרוא עוד ספרים שלו.

הספר הזה הוא אסופה של סיפורים קצרים, ולכן אין מה להרחיב בנוגע לעלילה. רק אומר שכל הסיפורים, קצרים וארוכים כאחד, הצליחו להפתיע אותי ולרתק אותי, כל אחד בדרכו שלו. כמובן, היו סיפורים טובים יותר והיו פחות, אבל בסך הכל זאת הייתה חוויה מהנה, מפתיעה ומפחידה שגרמה לי לראות את הז'אנר הזה באור חדש.

אי אפשר להוריד את הספר מהיד. מומלץ במיוחד.

» ביקורות נוספות של אסף
» ביקורות נוספות על מייד אחרי השקיעה - סיפורי מתח ואימה