ביקורת ספרותית על מייד אחרי השקיעה - סיפורי מתח ואימה מאת סטיבן קינג

---

ספר זה של סיפורים קצרים, לעניות דעתי, הוא ניסיון נואש של קינג לרכב על גל ההצלחה שלו, על אף שגל זה כבר לא זה גבוה ולא כזה מאיים.
יש בו כמה רעיונות מעניינים, ואין ספק שבריכת הרעיונות של קינג היא בלתי נדלית, אולם באף אחד מהסיפורים אין כבר את התו המיוחד הזה, את הטירוף שהיה בספרים הישנים יותר שלו.
ב"זה", "מיזרי" "נדודי שינה" "העמדה" (המדהים) ועוד מיצירותיו הישנות, יש משהו שונה- לא רק ברעיון אלא בכתיבה עצמה, משהו עוצמתי ומפחיד ונוראי ומאוד מאוד מיוחד, ואילו כאן זה חסר.
כמובן שאפשר היה להגיד שזה רק נראה לי כך בגלל שאלו סיפורים קצרים בהם הוא לא ממש מספיק לבנות דמויות כדי לפרק ולהשחיט אותן ככל שהעלילה מתקדמת (כמו שהוא נוהג לעשות), אולם דיעה זו מבוססת לא רק על ספר זה אלא גם על "סיפורה של ליסי", גם הוא עד כמה שידוע לי בין החדשים יחסית, וגם בו חסר המשהו הזה (למרות שסיפורה של ליסי הוא ספר מאוד מוצלח שנהניתי ממנו מאוד).

הכתיבה של קינג היא כמו קיפוד, רק שבשונה מקיפוד רגיל, במקום שהוא תתחיל כפלומה רכה ותהפוך לקוצים, היא התחילה מקוצים ועתה, לצערי, נעשית לפלומה רכה ובלתי מזיקה.

» ביקורות נוספות של Denise
» ביקורות נוספות על מייד אחרי השקיעה - סיפורי מתח ואימה