ביקורת ספרותית על כל הסיפורים - ספריה לעם #526 מאת אידה פינק

---

עשרות סיפורים קצרים בני ארבעה או חמשה עמודים בדרך כלל, סיפורים שהמכנה המשותף להם הינו השואה. לרב הסיפורים הינם על אנשים ובני משפחתם הקרובים אליהם בניסיונם לגבור ולשרוד את המעבר למצב החדש בחייהם, בין אקציות למטרת מחנות עבודה או מעבר לגטו, כאשר ברקע ברור שסוף החיים מתקרב. ברב הסיפורים תאור הטבע היפה והמלבלב עומד בסתירה לתקופה הנוראה. סדר הסיפורים לדעתי הינו כרונולוגי לתקופה, מתחיל בתחילת השואה עם התקרבות הגרמנים לעיר ולכפר, ריבוי השמועות על יחסם ליהודים. הגעתם של הגרמנים וביצוע האקציות ושליחת יהודים למחנות או הריגתם ביערות הסמוכים. שהייה והשרדות במחנות, הרגשת הסוף הקרב של המלחמה וסיפורים אחרונים של אחרי המלחמה גם ממרחק של מספר שנים בעיקר על תחילת המשך החיים והקמת משפחה חדשה, זכרון וגעגועים אל המשפחה שאיננה. הסיפורים אינם בעיקרם על זוועות השואה אלא מספרים על האנשים הרבים יהודים ולא יהודים בהתמודדותם ושאיפתם להמשך החיים.

» ביקורות נוספות של moshef
» ביקורות נוספות על כל הסיפורים - ספריה לעם #526