המקום פולין, השנים 1941, 1942... הסיפורים סיפוריהם של אנשים, יהודים, הלכודים במצבים בלתי - אפשריים, נרדפים עד צוואר, ניצודים כחיות, מושפלים, מעונים ומולכים אל המוות - ולרגע אינם חדלים להיות בני - אדם, באהבותיהם ובאכזבותיהם האישיות, בחולשתם, בחוסנם, בהיצמדותם הנואשת לחיים. סיפורים אחרים מתרחשים באירופה המשוחררת, שהשורדים נאלצים להתמודד עם מה שעדיין לא השתנה בה, עם המשקעים הטבועים בה בשבילם. דברים שרבים מאתנו מטילים ספק ביכולתה של האמנות לגעת בהם, מעוצבים כאן בדייקנות מצמררת, בלשון מאופקת וחסכונית, באירוניה מעודנת אך נוקבת - להעיד שאולי בכל - זאת יש יוצרים מעטים, מעטים מאוד, המוצאים את הכוח ואת הדרך לגעת בהם בלי לזייף. אידה פינק, הסופרת הישראלית הכותבת בפולנית, נמנית עמם בלי ספק. כתיבתה מפלסת לה דרך של כבוד בין הזעקה לשתיקה, נוגעת בזוועה ואינה מרפה מן היופי.

אידה פינק

אידה פינק (לבית לנדאו) נולדה ב-1.1.1921 בזבַּרַז' שבאוקראינה. היא גדלה בבית בעל מודעות יהודית, אך גם מעורה בתרבות הפולנית. מצד אביה היא מתייחסת אל ר' יחזקאל לנדאו, בעל 'הנודע ביהודה'. אחרי שסיימה את לימודיה בגימנסיה פולנית, החלה ללמוד מוסיקה בקונסרבטוריון של לבוב. בשנים 1942-1941 הי... המשך לקרוא

שם הספר
רישומים לקורות-חיים - ספריה לעם #420
נלך בלילות נישן בימים
סוף העולם הראשון שלי
הגן המפליג למרחקים