ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 7 בפברואר, 2020
ע"י דידי
ע"י דידי
הספר מתאר את מהלך הכיבוש, המצור והשחרור של סטלינגרד (כולל מה שהוביל לשם, ואיך זה נגמר) לפרטי פרטים, קרב אחרי קרב, מהלך אחר מהלך, אך זה לא העניין בספר. תיאורי קרבות ומהלכי מלחמות היו ויהיו.
בכל נקודה אפשרית אנחנו מקבלים את נקודת מבטו של החייל הפשוט, הקצין הזוטר, האפסנאי, הנהג, בעזרת מכתבים, יומנים שנמצאו, חקירות שבויים שנחשפו ועדויות נוספות. התמונה הזו מוצגת משני הצדדים הן הרוסי והן הגרמני. כך אנחנו רואים את התמונה מזווית ראיתם של אותם אנשים פשוטים שנלכדו באחת ממתכנות הבשר הגדולות, בין שניים מהרודנים הגרועים ביותר המאה ה20.
זה אולי נשמע תיאור מדכא אבל הספר נקרא בשטף ( וזה לא טריביאלי בספרי עיון, לא משנה כמה הנושא מרתק)ומרתקת.
אני לא חושבת שאזכור מי פיקד על איזה קרב, אבל יהיה לי קשה לשכוח את תיאורי הרעב והקור של חיילים, שמנהיגיהם לא חשבו לצייד אותם באספקה מספיקה.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
פרפר, לא משווה.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ספר מצוין
קראתי לפני הרבה שנים ושוקל לקרוא שוב.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
אנטוני ביוור בהחלט כותב היטב
!
הספר הזה ברשימת הקריאה העתידית. את ספרו עב הכרס, "מלחמת העולם השניה", קראתי ואהבתי - נראה קצת כמו תקציר של המלחמה, והשואה כמעט לא קיימת בו, אך היקף החומר הכלול בו עצום, ויש בו גילויים מעניינים על היחסים בין המעצמות. מחשבות, "נוטות החסד" הוא פרוזה בדיונית. לא הייתי משווה אותו לספר עיון. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
הקטע על סטלינגרד בנוטות החסד היה חזק במיוחד.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
