ביקורת ספרותית על סמוך עלי מאת מריו לבררו
ספר טוב

---

כבר בהקדשה החיננית של הספר התפשט לו חיוך על פניי : "ספר זה חב את קיומו לתמיכתה הנדיבה והסבלנית של רעייתי אליסיה, והקורא מתבקש שלא לשפוט אותה לחומרה רבה מדי בשל כך". הקדשה שנתנה את אותותיה כי מדובר ככל הנראה בכותב חד לשון, ציני ושנון ואכן לא התבדיתי.

לבררו מביא את סיפורו של סופר בינוני החפץ להוציא את ספרו בהוצאה לאור שלא ממש מתלהבת ממנו. אבל בגלל חסרון כיסו ומצבו הדחוק, מוכן המו"ל לשקול מקדמה תמורת משימה. והמשימה היא למצוא את השולח של כתב יד חדש שהתקבל בהוצאה לאור, עליו עף המו"ל. חדור בתחושת הבלש פילפ מארלו, יוצא הסופר ליעדו – עיירה שכוחת אל באורוגוואי בשם מחסוריאס (שמותיהם של העיירות המוזכרות בספר, מגלמים בצורה משעשעת ונלעגת את קורבנות האדם: מחסור-יאס, טרגד-יאס, אסונ-יאס, יגונס). במהלך שהותו בעיירה פוגש הסופר- בלש בשלל דמויות צבעוניות ונקלע למצבים מוזרים שחלקם אף משעשעים. מתאהב בזונה, מחליף מילה עם זקנה שמהלכת בקצב של ה"נערה מאיפנמה", נתקל בחבר ילדות המציע לו הצעה (לא מגונה), מוטרד מינית על ידי משוררת בגיל העמידה הכותבת שירה אירוטית למגירה, מגלה אמפתיה לצלם זקן מתבודד. וכל זאת כאשר הוא פועל בסביבת רפאים בין סייסטה לסייסטה תוך כדי מצבי נפש ותודעה משתנים של ערנות, שינה, חלומות, שיכרות, ייאוש, פרנויה וחרדה. נע ונד בין חדר מחניק בבית מלון ישן, מסעדות, ברים אפלוליים, בתים של זקנות פלרטטניות, רחובות מנומנמים, סמטאות נטושות ודואג לפזר את שטרות המקדמה השוטפת שניתנה.

סיפור קצר שהוא סוג של קומדיית מצבים בלשית הנדמית כאווילית אבל גם די מתחכמת, במיוחד לאור המודעות של גיבור הסיפור למצב, לעצמו ולנלעגות שלו. אז לבקשת לבררו אני לא שופטת את אשתו, אליסיה, לחומרה ולו רק בגלל העובדה שזהו ספר משובב נפש.

» ביקורות נוספות של Tamas
» ביקורות נוספות על סמוך עלי