ביקורת ספרותית על סמוך עלי מאת מריו לבררו
ספר טוב

---

איזה רעיון נפלא עומד בבסיסו של הספרון הזה!

סופר מזדקן רדוף בעיות משפחתיות וכלכליות, שסיפוריו מוגדרים על ידי המוציא לאור שלו כ"טובים, אבל": כלומר המבקרים מתאמצים לשבח, אבל המוציאים לאור מציאותיים יותר וגרוע מכך – תמימי דעים, מתבקש לצאת למשימת איתור מחברו של כתב יד מעולה. המשימה, שתמריץ כלכלי נאות בצידה (יחסית למצבו הכלכלי העגום של הסופר), גם מעוררת סקרנות מסוימת מהולה בקנאה אצל הסופר, איש העיר הגדולה – לאתר סופר לא ידוע מעיירה נידחת שהצליח היכן שהוא עצמו נכשל.....

כך יוצא גיבור הספר למסע מסקרן בעקבות המחבר. הרעיון הזה מציע כמה אפשרויות או שילובן: האם השיא יהיה המפגש בין השניים? האם המסע יהיה מסע שבמהלכו ייחשף הקורא לעולמו של הסופר המזדקן ללא קשר לתוצאות המסע? האם הסופר מהפריפריה יעמוד במרכז? האם הספר יעסוק בייסורי הכתיבה ובנאמנות לערך האמנותי? האם המסע יעסוק בחברה באורוגוואי?

הסופר עשה את הבחירה שלו ולדעתי הצליח לבנות סיפור שבמהלכו אנו נחשפים לעולמה של הדמות המרכזית. הרעיון המניע הוא נפלא, אך לדעתי הביצוע טוב פחות. הסיפור קולח – אמנם זה אינו מסוג הספרים שלא יכולתי להניח מהיד, אבל תמיד שמחתי לחזור אליו. הספר לא השאיר אותי פעור פה, למרות הסיום המעניין. לצורך ההמחשה: הספרון הזה, שאורכו 141 עמודים קטנים, קיבל תאוצה והפך למעניין יותר, בעיני, רק בעמוד 124...

לא התרשמתי מההומור: הספר משובץ קטעים ומצבים הומוריסטיים. אלו העלו אצלי חיוך קל, אך לא מעבר לכך. בנית הדמויות טובה ומספיקה לצרכי הסיפור, למרות שאינה מעמיקה. שילוב פעולותיו של הגיבור ומחשבותיו מאוזנים ויוצרים תחושה של אמינות. עוד נקודת חוזק של הסיפור היא שהסופר מצליח לבנות חיים בעיירה מנומנמת ולהכניס את הקורא לאווירה באותה עיירה.

אחת מנקודת החוזק בספר היא הטיפול המעניין, כמעט אגבי ולא מעיק בשאלה, אפשר שנדושה למדי, האם האדם מנווט את דרכו בחיים או שמא החיים מנווטים את האדם. אחת מהדמויות מבהירה לגיבור: "...אנשים מאמינים (ש)הם טווים חיים אבל חיים טווים אנשים...סניור כותב סיפור אבל סיפור כותב את סניור. אנחנו מחפשים סיבה...(ב)זמן עבר אבל הרבה פעמים (ה)סיבה בעתיד".

סך הכל ספר מרענן ושווה קריאה:

הציון: בית הלל – 4 כוכבים. בית שמאי – 3 כוכבים.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על סמוך עלי