ביקורת ספרותית על חצי אח מאת לארס סובי כריסטנסן
ספר טוב

---

אוקיי, דבר ראשון:
הספר עבה. הוא גם לא הכי זורם בעולם- לקח לי חודש בערך לקרוא אותו.
הסיפור הוא קצת מסובך, בגדול מדברים על משפחה של שלוש נשים- סבתא אמא ונכדה שבעצם חיות בלי גברים.
הבעל של הזקנה (לא מגלים את השם שלה) עזב אותה ונעלם בערבות הקרח של גרנלנד.
בעלה של בולטה אינו ידוע.
וורה, הנכדה, נאנסת בראשית הסיפור על ידי גבר אלמוני.
כתוצאה מהאונס נולד פרד- ילד שיודע שהוא אינו רצוי.
אולי זה מה שגורם לו להיות כל כך בעייתי.
הוא דיסלקט- הופך אותיות, לא מסוגל לקרוא או לכתוב, מגיל צעיר הוא "משוטט" מעשן סיגריות, נעדר ימים שלמים מהבית, מסתבך בחברה רעה.
לאחר כמה שנים (בספר אין כרונולוגיה, זאת אומרת, יש, אבל בלי מספרים...)נפגשת ורה עם ארנולד- גבר נמוך ושמן אשר חסרות לו בערך שש מתוך עשר אצבעות בכפות הידיים.
ארנולד מציע לורה נישואים ולזוג נולד בן- ברנום.
ברנום הוא זה שבעצם מספר את הסיפור.
קשה לי לתאר את התחושה שהספר נתן לי, היתה לי הרגשה כזאת של מועקה ובכל זאת סיימתי את הספר ואפילו (בדרך קצת מזוכיסטית אולי) נהנתי ממנו.
הספר מיועד לאנשים שאוהבים לקרוא ולא מפחדים מספר בעל 700 עמודים או מהתחושה הכמעט מגעילה שהספר נותן.
חוץ מזה שגם זה הישג- בלי תמונות או קול לגרום כזאת תחושת אי נוחות אצל הקורא- חייב שיהיה לך כישרון בשביל זה...

» ביקורות נוספות של ana_bel
» ביקורות נוספות על חצי אח